סיכום השנה שלי - השירים שהכי אהבתי ב-2013

האמת, אחרי שהחלטתי לכתוב את הפוסט המסכם את השנה הזו מבחינתי נורא התבאסתי, כי בהסתכלות על השירים הכי מושמעים באייפוד שלי ראיתי שירים נהדרים אבל רבים מהם יצאו בסוף 2012, שמסתבר היתה תקופה מאוד פוריה למוזיקה שממש אהבתי. נו שוין. 

אז החלטתי לארגן מחדש את השורות ולחלוק איתכם בשמחה רבה ועם כל המכשולים, את המוזיקה שהכי אהבתי שיצאה ב-2013. מן הסתם, עקב הגרגרנות המוזיקלית בה אני לוקה, הרשימה המינימלית ביותר שהצלחתי להרכיב היתה של 10 שירים, אין מצב ל-Top 5 בסיכום שנה! על חלק מהשירים כבר כתבתי כאן, אבל אני שמחה שיש פה שירים שעוד לא הופיעו בפוסטים קודמים, פשוט לא מצאתי את ההזדמנות הנכונה לכתוב עליהם...כנראה שטוב שיש סיכום שנה.

1. Tom Odell - Can't Pretend

סינגל הבכורה של טום אודל אמנם שוחרר בתחילת 2013 אבל הפך להיות פופולארי ברדיו בארץ רק בתקופת הקיץ, כמה חודשים מאוחר יותר. נו, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. השיר הזה נוטף תשוקה, ואני כל כך אוהבת את הרגשת הדחיפות (urgency, ככה מתרגמים את זה?) ואני אוהבת את העובדה שהשיר מתחיל איטי ושקט ומתפתח לקרשנדו אדיר שמובל על ידי הקול הנהדר של אודל. 

2. John Newman - Love Me Again

פצצת נו-סול ממכרת ורקידה. בהחלט אחד השירים ששימח אותי במיוחד לשמוע ברדיו במהלך השנה. מה שאני מאוד אוהבת בניומן הוא ההתמסרות המלאה שלו לסגנון המתאים למוזיקה שהוא עושה והעובדה שיש לו כל כך הרבה גרוב יחסית לבחור בריטי מפעימה אותי כל פעם מחדש. כיף טהור. 

3. Ellie Goulding - Burn

את אהבתי לאלי גולדינג הבעתי כבר בפוסטים קודמים, אבל לא יצא לי לכתוב על השיר הזה, שיצא מתוך האלבום האלקטרוני שהיא שחררה השנה, במקביל לאלבום יותר שקט.  השיר הזה קסום בעיני כי הוא מצד אחד מאוד מתכתי ואלקטרוני אבל יש לו נשמה ויש בו כל כך הרבה אושר. אני חושבת שלאלי גולדינג יש את אחד הקולות המיוחדים והייחודיים בעולם הפופ העכשווי ואני תמיד מסוקרנת לראות מה הדבר הבא שהיא תעשה, וזה יותר ממה שאני יכולה להגיד על הרבה מוזיקאיות שפעילות היום. 

4. Everything Everything - Don't Try

הלהקה הזו הפכה לאחד המרעננים שלי השנה, אני כל כך שמחה שהאלבום הזה יצא בתחילת השנה, אם הם לא היו נכנסים לרשימת סיכום השנה שלי הייתי מתאכזבת קשות. כל שיר מהאלבום האחרון של הלהקה Arc הפך מיידית לפיבוריט זמני אצלי. האמת שהשיר הזה קיבל פייט מאוד רציני למקומו ברשימה עם השיר מהמם החושים של הלהקה Cough Cough אבל תחושת הבטן שלי אמרה לי להכניס את השיר הזה, אז זה מה שעשיתי. 

5. Ester Rada - Monsters

יש לי ווידוי - אני לא אוהבת ג'אז. ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל זה פשוט לא עובד, אין פה קליק בינינו ושנינו בסדר עם זה. אבל אסתר רדא, עם האתיו-ג'אז שלה הצליחה לגרום לסגנון הזה להתחבב עלי בקונסטלציה המאוד מסויימת הזו. אני חושבת שמה שתפס אותי שם זה הגרוב הממכר שלה, הסאונד העשיר והמלא, ו-effortlessness שבה היא נושאת את עצמה ומגישה את המוזיקה שלה. 

6. Bastille - Pompeii

כמה רקידות וכיף יכולים להיות בשיר אחד, שלשמחתי התחבב גם על אוזניהם של העורכים המוזיקליים של גלגל"צ שהשכילו להכניס אותו לפלייליסט של התחנה. באופן מצחיק, גלגל"צ לא מצליחים להמאיס עלי את השירים שאני אוהבת גם אם הם ינגנו אותם מאה פעם ביום. (לפוסט המקורי בו כתבתי על השיר)

7. Foals - Late Night

השיר הזה של ה-Foals השאיר אותי מהופנטת ועם רצון לעוד ממנו, מבחינתי הוא היה יכול להמשיך להתנגן גם שעה וחצי ולא היה לי אכפת. (לפוסט המקורי בו כתבתי על השיר)

8. Depeche Mode - Welcome To My World

אחת הסוכריות הלא ממש מתוקות מהאלבום האחרון והמצויין של דפש מוד שיצא השנה (למחשבות שלי על האלבום תקליקו פה). שיר שלא יצא כסינגל, אבל הוא לא נופל מאף אחד משירי האלבום, להפך. זה השיר איתו נפתחה ההופעה של הלהקה בארץ במאי האחרון, ואין מתאים ממנו לפתוח הופעה מעולה בכל סטנדרט. השיר הזה שואב אותך אליו ולא מרפה. הוא מוכיח שוב שמרטין גור לא איבד חלקיק מהאדג' האפל והמטריד שלו בכתיבה ודייב גהאן לא איבד חלקיק מהיותו אחד ה-frontmen הטובים בלהקות פעילות כיום. 

9. Arctic Monkeys - Do I Wanna Know

אם הייתי יכולה הייתי מכניסה לכאן את R U Mine שהוא האהוב עלי מבין שירי האלבום האחרון של המאנקיז, AM. אבל לצערי הוא יצא ב-2012 מה שמשאיר אותי עם השיר Do I Wanna Know שנטחן לשמחתי בפלייליסט של גלגל"צ. כתבתי עליו כבר השנה ואני עדיין חושבת שזה אחד השירים הסקסיים ששמעתי השנה, ואחד השירים הכי מפתים שאלכס טרנר כתב. 

10. Queens Of The Stone Age - My God Is The Sun

אנרגיות אגרסיביות ומטרידות, קליפ אפוקליפטי מונפש, והגיטרה הלא מתפשרת של ג'וש הומי. מה צריך יותר בשיר? כתבתי עליו בפוסט המוקדש להומי, אתם מוזמנים לקרוא אותו פה. 

אז מה אני יכולה לאחל מוזיקלית לשנה הבאה? שתהיה לי עוד המון מוזיקה חדשה ומרגשת שתזיז לי מספיק מיתרים בפנים כדי שגם תיתן לי את ההשראה לכתוב עליה. אה, ועדיף שהיא תשוחרר ממש ב-2014 ולא בסוף 2013 כדי שאני לא אתבאס. 

Joshua (The) Homme

יש מוזיקאים שמשאירים את החותם שלהם על כל דבר שהם נוגעים בו, וכמישהו שהשפיע על הסאונד של שתי להקות שאני מאוד אוהבת, הארקטיק מאנקיז ו-Biffy Clyro, לג'וש הומי (Josh Homme) שמורה פינה חמה בלב המוזיקלי שלי. כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט על המוזיקאי המרשים הזה, והיום הזה הגיע סופסוף, לכבוד יום הולדתו ה-40 (!!) שחל בשבוע שעבר (מזל טוב!). 

Josh Homme (תמונה מפה)

הומי הוא בחור שיכול להראות דיי מאיים - ויקינג קליפורני ג'ינג'י ואינטליגנטי שנראה שלא כדאי להתעסק איתו, אבל בראיונות איתו הוא משתקף כבחור מאוד נחמד. בראיון למגזין Q (גיליון 298) יש ציטוט שלו שמאוד אהבתי שמדגים את זה:

"It's a well-known fact that i give one of the softest, longest bear hugs in all of Southern California... I'll hold you until you want to go but feel like you should stay"

נו. ועוד טוענים שדייב גרוהל הוא הבחור הכי נחמד בעולם הרוק...

למרות שהומי תמיד פעל בהרכבים שונים ולא כאמן עצמאי הוא תמיד היה המוח והרוח מאחורי כל אחד ואחד מהם - מ-Queens of the Stone Age (להלן QotSA) עד Them Crooked Vultures שהקים עם דייב גרוהל מהפו פייטרז וג'ון פול ג'ונס האגדי מלד זפלין. הומי הוא התגלמות אליל הרוק, בלי להיות אחד כזה באמת והוא תמיד נראה הבחור הכי קול בסביבה, גם אם תתפוצץ לידו פצצת אטום. הוא אף פעם לא יימנה עם הווקאליסטים הגדולים של הרוק - כריס קורנל, מייק פאטון או אדי וודר (אם למנות רק כמה). הוא תמיד יהיה המוזיקאי שפועל בשוליים ומאחורי הקלעים, ונראה לי שאין לו ממש בעיה עם זה.

אז אחרי ברירה מדוקדקת מכל המוזיקה של הומי שנמצאת בספרייה הדיגיטלית שלי, בחרתי את שני השירים הבאים, שהכי התחשק לי לשמוע לאחרונה ונותנים טעימה נהדרת ממה שעושה את הומי לאחת מחותמות האיכות הכי מוכרות בעולם הרוק.

Them Crooked Vultures - New Fang

שיר רועש מאוד, כמעט ואי אפשר לשמוע, שלא להגיד להבין מה הומי שר שם, אבל זה לא עושה אותו פחות כייפי ומגניב. הביצוע הזה הוא מסשן שהלהקה נתנה לרדיו 1 הבריטי, כי השיר מעולם לא זכה לקליפ רשמי.

Queens Of The Stone Age - Go With The Flow

המוזיקה של QotSA תמיד התאפיינה בנוסף לסאונד הגיטרה האופייני של הומי בסליזיות מסויימת, איזשהו סקס אפיל לא קונבנציונאלי שנמצא שם ברקע. השיר הזה ממחיש בצורה הכי טובה את העניין הזה. וגם קליפ האנימציה המאוד מילולי לא משאיר הרבה מקום לספק.מעל להכול אפשר לשמוע את הגיטרה המאפיינת את הומי. אגב, את הגיטרה הזו אפשר לשמוע גם בשיר Bubbles של Biffy Clyro (שימו לב לסולו הגיטרה בסוף השיר).

הומי מוציא עכשיו עם QotSA אלבום חדש בשם Like Clockwork וממנו השתחרר כבר סינגל ראשון (My God Is The Sun) שמתנגן ב-Xfm דיי הרבה. לי הוא נשמע כמו איזשהו היבריד של הסגנון המקורי של הלהקה שלפעמים נטה קצת לרוק פופי (כמו ב-Make It Wit Chu), עם הרעש של Them Crooked Vultures ויצא משהו מאוד מעניין, אפל קצת יותר ומטריד אפילו יותר מהחומר הרגיל שהיינו רגילים לקבל מהלהקה.

אחרי כמה האזנות אני מכורה, ואני פתאום מבינה לגמרי את ההתפזרות של הומי, שעושה כל כך הרבה דברים שונים עם כל כך הרבה אנשים. בסופו של דבר זה נראה שהמטרה שלו היא להתפזר בשביל להתכנס שוב ולשכלל את החתימה המוזיקלית שלו כדי שאנחנו כמאזינים נדע לזהות אותו ולראות את הייחוד בשירים שלו מתוך ים המוזיקה שנמצא לפנינו.