Top 5 - Depeche Mode

דפש מוד מגיעים להופעה נוספת בארץ, הפעם על מנת לקדם אלבום שהוא לטעמי הרבה יותר טוב מהאלבום הקודם שהם קידמו בפעם האחרונה שהם היו פה (Sounds of the Universe).אם אתם רוצים לקרוא מה חשבתי על האלבום החדש, אתם יכולים למצוא את הביקורת ממש פה. הלהקה מגיעה גם עם רוח חדשה במפרשים, עם תשוקה חדשה להופעות, עם שלוות נפש שאיתה החיכוכים בין מרטין גור לדייב גהאן כמעט ולא מורגשים.

מכיוון שכתבתי כבר על הלהקה בפוסט על האלבום החדש אני רוצה להתרכז הפעם בהופעה - דפש מוד היא ללא ספק אחת מלהקות ההופעות הטובות בעולם, בכל קנה מידה. אפילו אם לא הייתי אוהבת את האלבום האחרון שהם הוציאו, אני יודעת שההופעה לא תאכזב אותי. הפרסונה הבימתית הטווסית של גהאן מתכתבת נהדר עם האקסצנטריות של גור (ראיתם איזה דברים מופרכים הוא לובש?? הוא יכול לתת לליידי גאגא שיעור או שניים) והקולות שלהם תמיד השתלבו נהדר יחד. גהאן הוא אחד הווקאליסטים היחידים שאני יכולה לחשוב עליהם שתמיד היה מסוגל לשיר את המילים לשירים של גור כאילו הוא עצמו כתב אותן, וזה ראוי להערכה. אני לא תמיד סגורה על מה שאנדי פלטשר עושה שם מאחורי הקלידים, אבל יש לי חבר שטוען שהוא גאון, אז אני אזרום עם זה.

Depeche Mode by Anton Corbijn (תמונה מפה)

לכבוד ההופעה שתתקיים ביום שלישי החלטתי למנות את חמשת השירים האהובים עלי של הלהקה מכל התקופות. הבחירה שלי היא על פי רגש נטו, כמו תמיד, המוזיקה מתחברת אצלי לזכרונות ומה שהרגשתי באותה תקופה, ולמה שהשיר אומר לי, וגם עלי. זו משימה קשה לבחור את השירים שאני הכי אוהבת מהקטלוג הענף והמגוון של הלהקה, אבל עשיתי את זה בצורה אורגנית, נתתי לשירים לבוא אלי ולדבר בעד עצמם.

החלטתי לשים את השירים בגירסת ההופעה. אפשר להגיד הרבה על האסתטיקה הדפשית שמעוצבת ברובה ע"י הצלם והבמאי (שאני מאוד אוהבת) אנטון קורבין שמלווה את הלהקה כבר שנים בבימוי הקליפים, ביצירת וידאו ארט להופעות, ובצילומים, אבל אני חושבת שבמיוחד לקראת ההופעה, שווה לראות את הלהקה בלייב, גם אם זה בווידאו, רק כדי לקבל את התחושה של השירים שנהיים יותר רוקריים, דוקרים ואגרסיביים, לראות את הדינמיקה בין גהאן וגור לזמרות הליווי, ולראות את גהאן עצמו על הבמה, שהוא תופעה בפני עצמה.

1. Home

בכל אלבום של דפש מוד יש שיר אחד שמרטין גור לוקח בו את תפקיד הווקאליסט הראשי, ותמיד נראה לי שזה השיר הכי קרוב לליבו באותה תקופה. מכל השירים האלו, Home הוא השיר הכי יפה, והוא בעל המשמעות הכי עמוקה מבחינתי. זה שיר שמדובר אל הבודדים, אלו שלא שייכים, או מרגישים לא שייכים בחייהם, ומביא להם השלמה, נותן תקווה שיש מקום שמתאים להם ויקבל אותם כפי שהם.

2. Walking In My Shoes

תיאור של קושי מאוד גדול מצד אחד ואנשים שיפוטיים מאוד מהצד השני. אני חושבת שהמסר החד משמעי של השיר מופיע בשורות הבאות, והן מסכמות למה הוא כל כך חשוב בשבילי

"Now I'm not looking for absolution
Forgiveness for the things I do
But before you come to any conclusions
Try walking in my shoes
Try walking in my shoes
You'll stumble in my footsteps"

3. Halo

אחד מהנושאים החביבים על גור לכתיבה היה דת, ולשיר הזה יש קונוטציה דתית מאוד חזקה, אשמה הרי תמיד היתה כוח מניע מאוד חזק בדת, הרי כולנו צריכים לכפר על חטאים, ובמקרה הזה אפילו על מחשבות. האשמה יכולה למנוע התקדמות, לקרקע אדם דרך פחד, והשיר הזה מנסה לשחרר אותו, לא משנה מה יקרה.

4. Enjoy The Silence

ללא ספק אחד הלהיטים הגדולים של הלהקה ואחד השירים האייקוניים שלה,מגדיר את כל המקרים בהם פשוט לא צריך מילים, צריך רק לשמוע את השיר הזה ולאמץ את המילים חזק ללב -

"All I ever wanted
All I ever needed
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They can only do harm"

5. In Your Room

השיר שמגדיר הכי טוב מבחינתי את המסר והאווירה של Songs of Faith and Devotion, יש פה את האפלוליות האופיינית למוזיקה של גור, אבל בעוצמה כל כך גדולה, בתחושת יאוש קיומי נוראית ונפלאה בו זמנית. יש פה תיאור של וויתור שליטה מלא לטובת הצד השני, שיכולה להתפרש כהבעת אמון מאוד גדולה או תחושה של אסיר, ובכל מקרה יש פה חיים דרך מישהו אחר. הדו-משמעיות הזו מאוד מעניינת פה וזה אחד מהשירים הכי מרתקים שגור כתב.

אני אשאיר אתכם להנות מהשירים האלו, ואני מקווה שנשמע לפחות חלק מהם בהופעה בשלישי. לפי מה שהבנתי ההופעה הזו תהיה ביחס יותר שווה של להיטים/שירים חדשים, אבל לי אין ממש בעיה. ככה או ככה, אני יודעת שאני אהנה.