לא היתה ולא תהיה להקת בנות כמו הספייס גירלז. אני יודעת שזו הצהרה חזקה אבל בעיני זה פשוט ככה. כל הלהקות שהיו לפניה או באו אחרי מחווירות מול חמש הבריטיות הקולניות והצבעוניות, ולא רק בגלל מחסור באיפור כבד. וכדי לחדד את הנקודה שלי, תנסו לנקוב בשם של להקת בנות משמעותית אחרת מאותה התקופה.I rest my case.
הייחוד בספייס גירלז הוא שמעולם לפניהן לא היתה להקת בנות בה לכל אחת מהחברות היתה אישיות משלה, לא עוד תלבושות אחידות ותסרוקות אחידות כמו שהיה נהוג בלהקות הבנות המתוקות של הסיקסטיז והסבנטיז. הגאונות שבמיתוג הזה היתה הרחבת קהל היעד של הלהקה - כל ילדה ונערה שנחשפה אליהן היתה יכולה למצוא פרסונה בלהקה להתחבר אליה, בין אם זו בייבי, סקארי, ג'ינג'ר, ספורטי או פוש. ההימור של סיימון פולר (המנהל המיתולוגי שלהן והמוח מאחורי אמריקן איידול) השתלם ובגדול - לא היתה להקת בנות יותר מצליחה או רווחית מהן, ובתקופה מסויימת הן היו בכל מקום. וכשאני אומרת בכל מקום אני מתכוונת לזה - הן היו בכל תחנת רדיו בבריטניה, ב-MTV, ובפרסומות בכמות לא נתפסת - הפנים שלהן הודפסו על אינספור מוצרים, מפפסי ועד מסטיקים. היתה להן כמות מטורפת של מרצ'נדייזינג (פוסטרים, גלויות, מחזיקי מפתחות... להמשיך?) והרים של כסף כפועל יוצא מכך. וחס וחלילה לא נשכח קומבו קטלני של סרט ואלבום הנושאים את אותו השם Spice World שטבע את השלטון של הספייס גירלז בעולם הפופ הנשי.
הפרסונות הציבוריות של הספייס גירלז עבור הבנות שהעריצו אותן היו השילוב המושלם בין מי שהן רוצות כחברה הכי טובה שלהן למי שהן עצמן רוצות להיות. היו שנתיים בערך בהן חמישיות-חמישיות של בנות התחפשו ללהקה בפורים (או בהאלווין) והרגישו כמעט-אם לא לפחות כמו-הספייס גירלז. כי הן נתנו לכל ילדה את ההרגשה שגם היא יכולה להיות שם במקומן. כי הן היו כל כך נגישות וידידותיות למשתמש.
הלהקה התפרקה אמנם אבל הספייסיות-לשעבר נשארו בעולם הבידור, ברמות חשיפה כאלו או אחרות - מל בי (סקארי ספייס) הפכה למגישת טלוויזיה, אמה (בייבי ספייס) פעילה פה ושם בעולם התקשורת הבריטי ומגישה תוכנית רדיו במשבצת drivetime (כשכולם חוזרים מהעבודה), מל סי (ספורטי ספייס) המשיכה בקריירה מוזיקלית והוציאה כבר 5 אלבומים (למרות שרק הראשון בעיני שווה התייחסות), ג'רי (ג'ינג'ר ספייס) הוציאה שלושה אלבומים ואחראית לחידוש משמח ל-It's Raining Man ומשמשת כשגרירה של רצון טוב של האו"ם וכמובן ויקטוריה (פוש ספייס) - האישה שהפכה את ההצבעה לצורת אומנות (שימו לב בקליפים), אייקון אופנה, שמינפה את תדמית ה-posh עד הסוף והפכה למעצמת אופנה ותיקי בירקין. אני חושבת שבמקרה של ויקי המיתוג כ-posh עשה לה שירות מצויין.
אני מקווה שראיתם את טקס הנעילה של האולמפיאדה כי היתה שם נוסטלגיה בריטית במיטבה. שיר הלל לפופ והרוק הבריטי שתכלס לימד את העולם איך עושים את זה נכון (והוא עוד יוזכר פה בפוסטים עתידיים). בטוח שלא יכולתם לפספס את האיחוד של הספייס גירלז, ה-אירוע של הערב. כשהן עלו לבמה (כל אחת במונית בצבעי ה"תדמית" שלה, כמובן) הן נראו כמו גירסה מעודכנת של עצמן מהניינטיז. החוגה של הווליום של האיפור והביגוד הצעקני ירדה חזרה לאזור הבטוח ובאופן מפתיע, בניגוד ללהקות אחרות שהחליטו להתאחד לאחרונה (אהמ, בקסטריט בויז) הן לא נראו כמו הדודות של עצמן, מין new and improved (חוץ ממל בי שלרגל האירוע המירה אחד מהלוקים המנומרים מהניינטיז בנצנציםאה-לה בריטני בקליפ של Toxic). אף אחת מחברות הלהקה היא לא זמרת דגולה ולכן הדגש תמיד היה על השואו ועל הקלילות הבלתי מתאמצת שהן הביאו לכל דבר שהן עושות וזו אכן היתה הופעה מענגת, בלי שמץ ציניות, אחד ההיילייטס של הטקס. כל מה שהיה חסר היה שג'רי היתה צורחת "גירל פאואר" וסגרנו פלאשבק.
אז בחצי כיף וחצי גילטי פלז'ר אני מביאה לכם את חמשת השירים הכייפים ביותר של הספייס גירלז. תתכוננו עם שמלת union jack!
1. Wannabe
השיר שאיתו פרצו הספייס גירלז למוזיקה הבריטית, אין פה התייפיפות או התנחמדות, השורה "I'll tell you what I want what I really really want" מבהירה למאזין משהו שלא היה ממש מקובל בלהקות בנות בז'אנר הפופ לפני הספייס גירלז, אתה צריך לעבוד כדי להרשים אותן ואם אתה רוצה להיות עם בחורה, כדאי מאוד שתסתדר עם החברות שלה... הספייס גירלז הגיעו לעשות בלאגן. עוד כמה נקודה לשים אליה לב: ג'רי לבשה בגדי גוף נוצצים הרבה לפני שג'סי ג'יי וליידי גאגא עשו מזה משהו אופנתי.
2. Say You'll Be There
אמרנו כבר שהספייס גירלז עבדו בעיקר על לבנות אימג' ציבורי? אז הקליפ של השיר החמוד הזה לוקח את תדמית ה"גירל פאואר" צעד אחד קדימה ומציג אותן כמין דומינטריקס-לייט-נינג'ות-חלל-ווטאבר. אבל אי אפשר להתכחש לזה שזה שיר מדביק ברמות. וכמובן הראה שויקטוריה אף פעם לא באמת שיתפה פעולה עם הכאורוגרפים.
3. Stop
שיר במשקל נוצה, אבל החלטתי לבחור אותו כי זה הקליפ היחיד של הספייס גירלז שויקטוריה נראית שהיא ממש נהנית מכל מה שהולך סביבה ומוכיחה שהיא אנושית.
4. Spice Up Your Life
אחד השירים הכי שמחים שהוציאו הספייס גירלז, והאמת שבאותה תקופה בניינטיז, כשהן היו להקת הבנות הכי גדולה בעולם, כל אחד היה רוצה רק להוסיף קצת ספייס לחיים שלו. קרנבל אחד גדול ושמח.
5. Viva Forever
שיר בניחוח ספרדי ששוחרר אחרי שג'רי עזבה את הלהקה, מתהדר בקליפ אנימציה מקסים ועצוב שמוכיח שאם אי אפשר להביא את מי שאתה רוצה להצטלם, אתה תמיד יכול לצייר אותו. לפעמים זה אפילו עובד יותר טוב מכיוון שהאווטארים של הבנות מייצגים את הפרסונה התקשורתית שלהן בצורה נהדרת.
אנחנו הרבה פחות תמימים היום מאשר היינו בניינטיז, וציניים הרבה יותר, וזה כולל גם ילדים שהם הקהל העיקרי של להקות כמו הספייס גירלז. עוד לפני שהם הספיקו לעשות לייק לתמונה של חברים שלהם (או להתחיל חרם-פייסבוק עליהם), הם כבר עברו 4 קליפים בערוצים שונים ונחרו בבוז על כל אחד ואחד. אני לא יודעת אם הספייס גירלז היו מצליחות באותו טירוף גם היום, ועושות כל כך הרבה כסף, במיוחד בעידן הריאלטי והאיידולים. אבל תמיד אפשר לקוות...
הייחוד בספייס גירלז הוא שמעולם לפניהן לא היתה להקת בנות בה לכל אחת מהחברות היתה אישיות משלה, לא עוד תלבושות אחידות ותסרוקות אחידות כמו שהיה נהוג בלהקות הבנות המתוקות של הסיקסטיז והסבנטיז. הגאונות שבמיתוג הזה היתה הרחבת קהל היעד של הלהקה - כל ילדה ונערה שנחשפה אליהן היתה יכולה למצוא פרסונה בלהקה להתחבר אליה, בין אם זו בייבי, סקארי, ג'ינג'ר, ספורטי או פוש. ההימור של סיימון פולר (המנהל המיתולוגי שלהן והמוח מאחורי אמריקן איידול) השתלם ובגדול - לא היתה להקת בנות יותר מצליחה או רווחית מהן, ובתקופה מסויימת הן היו בכל מקום. וכשאני אומרת בכל מקום אני מתכוונת לזה - הן היו בכל תחנת רדיו בבריטניה, ב-MTV, ובפרסומות בכמות לא נתפסת - הפנים שלהן הודפסו על אינספור מוצרים, מפפסי ועד מסטיקים. היתה להן כמות מטורפת של מרצ'נדייזינג (פוסטרים, גלויות, מחזיקי מפתחות... להמשיך?) והרים של כסף כפועל יוצא מכך. וחס וחלילה לא נשכח קומבו קטלני של סרט ואלבום הנושאים את אותו השם Spice World שטבע את השלטון של הספייס גירלז בעולם הפופ הנשי.
הפרסונות הציבוריות של הספייס גירלז עבור הבנות שהעריצו אותן היו השילוב המושלם בין מי שהן רוצות כחברה הכי טובה שלהן למי שהן עצמן רוצות להיות. היו שנתיים בערך בהן חמישיות-חמישיות של בנות התחפשו ללהקה בפורים (או בהאלווין) והרגישו כמעט-אם לא לפחות כמו-הספייס גירלז. כי הן נתנו לכל ילדה את ההרגשה שגם היא יכולה להיות שם במקומן. כי הן היו כל כך נגישות וידידותיות למשתמש.
הלהקה התפרקה אמנם אבל הספייסיות-לשעבר נשארו בעולם הבידור, ברמות חשיפה כאלו או אחרות - מל בי (סקארי ספייס) הפכה למגישת טלוויזיה, אמה (בייבי ספייס) פעילה פה ושם בעולם התקשורת הבריטי ומגישה תוכנית רדיו במשבצת drivetime (כשכולם חוזרים מהעבודה), מל סי (ספורטי ספייס) המשיכה בקריירה מוזיקלית והוציאה כבר 5 אלבומים (למרות שרק הראשון בעיני שווה התייחסות), ג'רי (ג'ינג'ר ספייס) הוציאה שלושה אלבומים ואחראית לחידוש משמח ל-It's Raining Man ומשמשת כשגרירה של רצון טוב של האו"ם וכמובן ויקטוריה (פוש ספייס) - האישה שהפכה את ההצבעה לצורת אומנות (שימו לב בקליפים), אייקון אופנה, שמינפה את תדמית ה-posh עד הסוף והפכה למעצמת אופנה ותיקי בירקין. אני חושבת שבמקרה של ויקי המיתוג כ-posh עשה לה שירות מצויין.
אני מקווה שראיתם את טקס הנעילה של האולמפיאדה כי היתה שם נוסטלגיה בריטית במיטבה. שיר הלל לפופ והרוק הבריטי שתכלס לימד את העולם איך עושים את זה נכון (והוא עוד יוזכר פה בפוסטים עתידיים). בטוח שלא יכולתם לפספס את האיחוד של הספייס גירלז, ה-אירוע של הערב. כשהן עלו לבמה (כל אחת במונית בצבעי ה"תדמית" שלה, כמובן) הן נראו כמו גירסה מעודכנת של עצמן מהניינטיז. החוגה של הווליום של האיפור והביגוד הצעקני ירדה חזרה לאזור הבטוח ובאופן מפתיע, בניגוד ללהקות אחרות שהחליטו להתאחד לאחרונה (אהמ, בקסטריט בויז) הן לא נראו כמו הדודות של עצמן, מין new and improved (חוץ ממל בי שלרגל האירוע המירה אחד מהלוקים המנומרים מהניינטיז בנצנציםאה-לה בריטני בקליפ של Toxic). אף אחת מחברות הלהקה היא לא זמרת דגולה ולכן הדגש תמיד היה על השואו ועל הקלילות הבלתי מתאמצת שהן הביאו לכל דבר שהן עושות וזו אכן היתה הופעה מענגת, בלי שמץ ציניות, אחד ההיילייטס של הטקס. כל מה שהיה חסר היה שג'רי היתה צורחת "גירל פאואר" וסגרנו פלאשבק.
 |
| הספייס גירלז, אז ועכשיו (תמונה מפה) |
אז בחצי כיף וחצי גילטי פלז'ר אני מביאה לכם את חמשת השירים הכייפים ביותר של הספייס גירלז. תתכוננו עם שמלת union jack!
1. Wannabe
השיר שאיתו פרצו הספייס גירלז למוזיקה הבריטית, אין פה התייפיפות או התנחמדות, השורה "I'll tell you what I want what I really really want" מבהירה למאזין משהו שלא היה ממש מקובל בלהקות בנות בז'אנר הפופ לפני הספייס גירלז, אתה צריך לעבוד כדי להרשים אותן ואם אתה רוצה להיות עם בחורה, כדאי מאוד שתסתדר עם החברות שלה... הספייס גירלז הגיעו לעשות בלאגן. עוד כמה נקודה לשים אליה לב: ג'רי לבשה בגדי גוף נוצצים הרבה לפני שג'סי ג'יי וליידי גאגא עשו מזה משהו אופנתי.
2. Say You'll Be There
אמרנו כבר שהספייס גירלז עבדו בעיקר על לבנות אימג' ציבורי? אז הקליפ של השיר החמוד הזה לוקח את תדמית ה"גירל פאואר" צעד אחד קדימה ומציג אותן כמין דומינטריקס-לייט-נינג'ות-חלל-ווטאבר. אבל אי אפשר להתכחש לזה שזה שיר מדביק ברמות. וכמובן הראה שויקטוריה אף פעם לא באמת שיתפה פעולה עם הכאורוגרפים.
3. Stop
שיר במשקל נוצה, אבל החלטתי לבחור אותו כי זה הקליפ היחיד של הספייס גירלז שויקטוריה נראית שהיא ממש נהנית מכל מה שהולך סביבה ומוכיחה שהיא אנושית.
4. Spice Up Your Life
אחד השירים הכי שמחים שהוציאו הספייס גירלז, והאמת שבאותה תקופה בניינטיז, כשהן היו להקת הבנות הכי גדולה בעולם, כל אחד היה רוצה רק להוסיף קצת ספייס לחיים שלו. קרנבל אחד גדול ושמח.
5. Viva Forever
שיר בניחוח ספרדי ששוחרר אחרי שג'רי עזבה את הלהקה, מתהדר בקליפ אנימציה מקסים ועצוב שמוכיח שאם אי אפשר להביא את מי שאתה רוצה להצטלם, אתה תמיד יכול לצייר אותו. לפעמים זה אפילו עובד יותר טוב מכיוון שהאווטארים של הבנות מייצגים את הפרסונה התקשורתית שלהן בצורה נהדרת.
אנחנו הרבה פחות תמימים היום מאשר היינו בניינטיז, וציניים הרבה יותר, וזה כולל גם ילדים שהם הקהל העיקרי של להקות כמו הספייס גירלז. עוד לפני שהם הספיקו לעשות לייק לתמונה של חברים שלהם (או להתחיל חרם-פייסבוק עליהם), הם כבר עברו 4 קליפים בערוצים שונים ונחרו בבוז על כל אחד ואחד. אני לא יודעת אם הספייס גירלז היו מצליחות באותו טירוף גם היום, ועושות כל כך הרבה כסף, במיוחד בעידן הריאלטי והאיידולים. אבל תמיד אפשר לקוות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה