יום שבת, 11 באוגוסט 2012

Top 5 - Elton John

אלטון ג'ון הוא אחד הדינוזאורים של עולם הפופ הבריטי - מלכה אמיתית שלמרות עליות וירידות בקריירה, תמיד הצליח להישאר רלוונטי, אפילו אם רק כאייקון. הוא צבעוני, נוצץ ומנופח כמו טווס. אתם יכולים לאהוב אותו או לשנוא אותו (או שניהם יחד במקרים מסויימים) אבל אי אפשר להתעלם ממנו.זה עדיין האיש שהביא את אומנות הרכבת המשקפיים לדרגת אומנות, כן?

אני חייבת להודות שלא גדלתי על המוזיקה של אלטון אבל נהניתי מאוד לגלות אותה בעצמי עם השנים. בכלל, יש מצב שאם הייתי מגיעה למוזיקה הזו כשהייתי צעירה יותר זה פשוט לא היה מתחבר לי עם מי שהייתי באותה התקופה. אני חושבת שצריך להיות אדם מאוד שלם עם עצמך כדי להיות מסוגל להכיל את אלטון.


1. Bennie and the Jets

יש בשיר הזה איזשהו סליז, שאלטון פלירטט איתו במשך כמעט כל הקריירה שלו, זו מין אווירת saturday night בווגאס, עם כל הנצנצים. ספקולציות ברשת מפרשות את השיר הזה כרומז לסמים שונים שהיו נפוצים בתעשיית המוזיקה בשנות ה-70, וזה אפילו הגיוני. אבל מבחינתי, השיר הזה כל כך מדביק שלמי אכפת על מה הוא מדבר באמת?


2. Rocket Man

הרהוריו של אדם, שיכול להיות שהוא אסטרונאוט, ויכול להיות שהוא סתם מוכר בחנות, הרי אנחנו במילא יותר זמן בעבודה מאשר בבית עם המשפחה, אז האם זה באמת משנה מה אנחנו עושים ב-nine to five (או יותר) שלנו? אפשר להסתכל על השיר הזה כמין מחאה של אלטון על השגרה האינסופית שאנחנו מכלים בה את ימינו שנקראת "עבודה מסודרת" ואנחנו כל כך שקועים בה עד שאנחנו הרבה פעמים כבר עושים אותה על אוטומט. או שאולי פספסתי את הרעיון וזה בכלל גם על סמים?


3. Sacrifice

אחד משירי האהבה היפים ביותר שנכתבו אי פעם, ובפרט ע"י אלטון ג'ון. זה שיר על הדברים שהורסים אהבה, על התרחקות, ועל חוסר הרצון או היכולת של אחד הצדדים לעשות את המחווה הזו, למצמץ ראשון או לוותר כדי להציל את הקשר הזה. לפני הצבא עבדתי בחנות דיסקים (מתאים, לא?) וכשהיה דיון על האם לקנות או לא לקנות את ה-Greatest Hits של אלטון, אמרתי שלדעתי השיר הזה לבדו שווה את הקנייה, ואני עדיין מחזיקה בדעה הזו.


4. I'm Still Standing

שיר מקפיץ איצטדיונים - אלטון מודיע שלא יספידו אותו מהר מדי, וכשהשיר הזה יצא הוא היה יכול לעשות לכל אמן בית-ספר לגבי איך לעשות קאמבק. ובמילותיו של אלטון "Looking like a true survivor, feeling like a little kid"


5. Don't Let The Sun Go Down On Me

טוב, תסלחו לי שאני לא שמה את הגירסה של אלטון לבדו, אלא את הביצוע אליו מצטרף ג'ורג' מייקל, אבל אני פשוט לא מסוגלת שלא. השיר הזה, power-ballad מרשימה, פשוט צריך את הביצוע האיצדיוני - עם הלהקה, עם קולות הליווי ועם האורות הנוצצים. הביצוע המשותף לשיר הזה (למרות שמייקל כיסה אותו בהתחלה לבד) שבו אלטון מראה היטב את הוירטואוזיות הווקאלית שלו, יישב סופית את סכסוך הדיוות בין אלטון למייקל ואיזו דרך ליישב סכסוך! ההרמוניה בין מייקל לאלטון פשוט נפלאה, כאילו מעולם היתה כך.


אני מתחילה לאהוב את פרויקט בריטניה אפילו יותר ממה שחשבתי (שכבר אז הייתי דיי אופטימית). הנבירה הזו בקטלוגים של אמנים שאני אוהבת פשוט עושה לי טוב ומזכירה לי למה אהבתי אותם כל כך מלכתחילה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה