חילופי העונות עושים לי טוב. אחרי חודש אוגוסט הנורא בו הדבר היחיד שהמוח שלי מסוגל לו הוא פעולות חיים בסיסיות מגיע איזה משב קריר בערב, או הבקרים המוקדמים שהופכים לקרים מדי ללבוש הדיפולטיבי הקייצי שלי. אפשר לנשום שוב. אז באווירה הסתווית המרעננת הזו אני שמחה לחזור עם חמישה שירים מעולים שאהבתי לאחרונה.
1. Jack Garrat - Worry
השיר הזה מסתובב כבר דיי הרבה זמן ב-MTV2 והחלטתי שכדאי לכתוב עליו כבר כי אני מאוד אוהבת אותו. ג'ק גארת עושה מוזיקה פ'אנקית עם הרבה נשמה, והוא סוג של להקה של איש אחד. מי באמת צריך כבר נגנים היום? גם אד שירין עושה את זה בהופעות. טכנולוגיה זה משהו. בכל מקרה מבדיקה מהירה שלי ביוטיוב פורמט ההופעה החיה מאוד מחמיא לגארת (יותר מאשר וידאו מבויים) כי הכוונה שיוצאת מהגוף שלו תורמת לשיר המצויין כשלעצמו בצורה עצומה.
2. Bishop Briggs - River
יש הרבה שירים על נהרות - ג'וני מיטשל, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן והדצמבריסטים. כולם שרו על נהרות. ואת כולם אני אוהבת. באופן אולי לא מפתיע גם את השיר של בישופ בריגס (שם הבמה של המוזיקאית הבריטית שרה מקלכלין) התחבב עלי ביותר. אני מסתכלת עליה כגרסה הנשית של ג'ק גארת, יש בסגנון ההגשה שלהם קווים מקבילים, וזה ממש לא רע. נראה שבשניהם יש טונות של אנרגיה עצורה שמשתחררת רק כשהם פותחים את הפה לשיר.
3. Michael Kiwanuka - The Final Frame
הנה לכם מוזיקאי לכאורה פשוט, שלא עושה משהו שונה מאשר אבותיו המוזיקליים אבל עושה את זה כל כך טוב שפשוט אי אפשר להתעלם. אתם בטח מכירים את השם מייקל קיוואנוקה מהסינגל שרץ בגלגל"צ Home Again (שגם זכה לקאבר מצויין של יגאל בשן!). באלבום האחרון שלו, בו לדעתי הסטייל המוזיקלי שלו התחדד אפילו עוד, אמנם קיוואנוקה לא זוכה לחיבוק רדיו הפופ המקומי אבל מגישים מסויימים ב-88FM חולים עליו וככה התוודעתי לשיר הזה. מדובר בשיר נוטף נשמה ורגש והוא ממש מתאים למזג האוויר המתקרר
4. Ryley Walker - Roundabout
עוד מוזיקאי נהדר שנחשפתי אליו בעקבות 88FM הוא ריילי ווקר, טרובדור אמריקאי מודרני,קצת מזכיר לי את ראיין אדמס. השיר מרגיש לי כמו מעגל, בהתאמה לכיכר המטאפורית והממשית עליה הוא מדבר. כי כיכר זה קונספט מנחם, תמיד אפשר לחזור ולפנות במקום בו פספסנו. אני מאוד אוהבת את הסגנון הלא-מתאמץ של ווקר, ההגשה שלו היא כמעט אגבית, אבל השילוב של המילים הנהדרות עם הגיטרה של ווקר וה-phrasing המדוייק שלו נותן המון כוח למוזיקה. הוא מופיע בדצמבר בבארבי ואני שוקלת ברצינות ללכת. כדאי?
5. Highly Suspect - Lydia
ובמעבר חד, נסיים עם קצת רעש משובח. לא חשבתם באמת שיעבור פוסט כזה בלי לפחות אחד, כן? השיר הזה מלוכלך במידה, שבור במידה וכולו ממכר, במיוחד ה-"I can't fucking breath" בדקה 2:41. כמעט גורם לי לסלוח על קעקוע הצוואר שלו. הקליפ שלו שצולם בשוט אחד (!!) פשוט מהפנט. סיפור משעשע - ראיתי את הקליפ ב-MTV2 ושכחתי לרשום לעצמי מי המבצע ומה שם השיר אבל זכרתי איך הקליפ נראה וככה גם מצאתי אותו. נפלאות האינטרנט.
השיר הזה מסתובב כבר דיי הרבה זמן ב-MTV2 והחלטתי שכדאי לכתוב עליו כבר כי אני מאוד אוהבת אותו. ג'ק גארת עושה מוזיקה פ'אנקית עם הרבה נשמה, והוא סוג של להקה של איש אחד. מי באמת צריך כבר נגנים היום? גם אד שירין עושה את זה בהופעות. טכנולוגיה זה משהו. בכל מקרה מבדיקה מהירה שלי ביוטיוב פורמט ההופעה החיה מאוד מחמיא לגארת (יותר מאשר וידאו מבויים) כי הכוונה שיוצאת מהגוף שלו תורמת לשיר המצויין כשלעצמו בצורה עצומה.
2. Bishop Briggs - River
יש הרבה שירים על נהרות - ג'וני מיטשל, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן והדצמבריסטים. כולם שרו על נהרות. ואת כולם אני אוהבת. באופן אולי לא מפתיע גם את השיר של בישופ בריגס (שם הבמה של המוזיקאית הבריטית שרה מקלכלין) התחבב עלי ביותר. אני מסתכלת עליה כגרסה הנשית של ג'ק גארת, יש בסגנון ההגשה שלהם קווים מקבילים, וזה ממש לא רע. נראה שבשניהם יש טונות של אנרגיה עצורה שמשתחררת רק כשהם פותחים את הפה לשיר.
3. Michael Kiwanuka - The Final Frame
הנה לכם מוזיקאי לכאורה פשוט, שלא עושה משהו שונה מאשר אבותיו המוזיקליים אבל עושה את זה כל כך טוב שפשוט אי אפשר להתעלם. אתם בטח מכירים את השם מייקל קיוואנוקה מהסינגל שרץ בגלגל"צ Home Again (שגם זכה לקאבר מצויין של יגאל בשן!). באלבום האחרון שלו, בו לדעתי הסטייל המוזיקלי שלו התחדד אפילו עוד, אמנם קיוואנוקה לא זוכה לחיבוק רדיו הפופ המקומי אבל מגישים מסויימים ב-88FM חולים עליו וככה התוודעתי לשיר הזה. מדובר בשיר נוטף נשמה ורגש והוא ממש מתאים למזג האוויר המתקרר
4. Ryley Walker - Roundabout
עוד מוזיקאי נהדר שנחשפתי אליו בעקבות 88FM הוא ריילי ווקר, טרובדור אמריקאי מודרני,קצת מזכיר לי את ראיין אדמס. השיר מרגיש לי כמו מעגל, בהתאמה לכיכר המטאפורית והממשית עליה הוא מדבר. כי כיכר זה קונספט מנחם, תמיד אפשר לחזור ולפנות במקום בו פספסנו. אני מאוד אוהבת את הסגנון הלא-מתאמץ של ווקר, ההגשה שלו היא כמעט אגבית, אבל השילוב של המילים הנהדרות עם הגיטרה של ווקר וה-phrasing המדוייק שלו נותן המון כוח למוזיקה. הוא מופיע בדצמבר בבארבי ואני שוקלת ברצינות ללכת. כדאי?
5. Highly Suspect - Lydia
ובמעבר חד, נסיים עם קצת רעש משובח. לא חשבתם באמת שיעבור פוסט כזה בלי לפחות אחד, כן? השיר הזה מלוכלך במידה, שבור במידה וכולו ממכר, במיוחד ה-"I can't fucking breath" בדקה 2:41. כמעט גורם לי לסלוח על קעקוע הצוואר שלו. הקליפ שלו שצולם בשוט אחד (!!) פשוט מהפנט. סיפור משעשע - ראיתי את הקליפ ב-MTV2 ושכחתי לרשום לעצמי מי המבצע ומה שם השיר אבל זכרתי איך הקליפ נראה וככה גם מצאתי אותו. נפלאות האינטרנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה