מה רע בקצת מוזיקה חדשה? שום דבר. אז קבלו בברכה חמישיית שירים שמאוד שימחו אותי לאחרונה וקיבלו זמן השמעה מאוד מכובד אצלי באוזניות (וגם מחוץ להן).
1. Mumford & Sons - I Will Wait
הלהקה הזו כבשה אותי באלבום הראשון שלהם Sigh No More שהיה אינדי-פולק באקסטרים, כולל בנג'ו, שיאים אופוריים בשירים, שפמים ושלייקעס. במיוחד השיר The Cave שחורך את האוזניות שלי עד היום. השיר I Will Wait הוא הסינגל הראשון שיצא מהאלבום השני שלהם, Babel והוא ממשיך את הקו המוזיקלי של הלהקה. בעצם אין פה בשורה פולקית גדולה, אבל האנרגיות של הממפורד'ס מדבקות ברמות לא הגיוניות, אי אפשר שלא לנענע את הראש עם השיר, או לפחות להביא איזה תיפוף קטן של הרגל.
2. The Gaslight Anthem - 45
להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאי מניו ג'רזי עם שורשים חזקים בגראנג' וברוק אמריקאי סטייל ברוס ספרינגסטין. הרוק שלהם הוא כוחני ואינטנסיבי לפרקים ומאוד מאוד כייפי למי שאוהב את הסגנון הזה. זה נובע מכך שנראה שחברי הלהקה ממש נהנים ממה שהם עושים, מלנגן יחד, והדינמיקה המוזיקלית שלהם פשוט נהדרת והיא משהו שאי אפשר לסנתז או להנדס במשרדים של מנהלי חברות תקליטים והיא נובעת רק מהיכרות ומשעות על גבי שעות של נגינה יחד.
3. Joe Banfi - Guts and Bones
השירה העדינה בקול הגבוה של ג'ו באנפי, מלווה בתחילת השיר רק בגיטרה מהפנטת. שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה ב-Xfm לפני משהו כמו שבועיים ולא נרגעתי עדיין מכמה שהוא טוב. באנפי הוא סינגר-סונגרייטר ואם אני צריכה להקביל אותו למישהו זה יהיה דמיאן רייס או ניק דרייק. יש לבאנפי חספוס מקסים בקול, משהו לא מושלם שדווקא עושה את השיר הזה לקצת יותר מיוחד מהשיר השקט הסטנדרטי שאנחנו רגילים לקבל מהמוזיקאים בז'אנר הזה, יש פה בניה איטית של השיר מכמעט א-קפלה דרך אמצע חשמלי וזועם יותר עד לשיא רועש וקתרטי שמסיים את השיר ומשאיר אותי עם טעם של עוד.
4. Sweet Thing - Change of Seasons
שיר אינדי-רוק חמוד וקליט שמתהדר בפזמון מצויין כמו שאני אוהבת. אם לא שמתם לב עד עכשיו לחיבה שלי לפזמונים טובים אתם מוזמנים להקשיב לשיר הזה ולגלות מה זה פזמון מנצח בשבילי.יש בו הרמוניות קוליות ברקע שמתפקדות ממש כמו עוד כלי בשיר והעיבוד עשיר, אפילו שאין בו קצה קצהו של כלי מיתר.
5. The Black Keys - Gold On The Ceiling
כתבתי פה כבר על ה-Black Keys בפוסט אחר של שירים שאהבתי לאחרונה ויש סיבה שהם מופיעים פה עוד פעם, הם פשוט טובים מדי כדי שאני לא אכתוב עליהם... גם השיר הזה הוא בלוז-רוק מלוכלך ולא מתנצל, בלוזי יותר מ-Lonely Boy וממשיך את הקו המוזיקלי של הצמד - מה שמראה שאתה לא צריך לעשות מהפכות גדולות בסגנון המוזיקלי שלך אם אתה עושה אותו כל כך טוב.
אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך תקועים בלשמוע מה שאנחנו רגילים ומה שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים, שאנחנו שוכחים את היופי בלמצוא משהו חדש שמרגש אותנו. זה קורה לי יותר מדי כי רוב הזמן אין לי את האנרגיה לחפש את הדברים האלו בבלוגים אחרים והמוזיקה החדשה שאני צורכת מתבססת בעיקר על רדיו (ישראלי ובריטי) וזה לא אידיאלי. הכי קל לי לאבד את עצמי במוזיקה שאני יודעת כבר איך היא נשמעת, ובה אני מכירה כל פיפס קטן אבל עוד יותר כיף לי למצוא את עצמי מתרגשת באותה הצורה ממוזיקה חדשה.
1. Mumford & Sons - I Will Wait
הלהקה הזו כבשה אותי באלבום הראשון שלהם Sigh No More שהיה אינדי-פולק באקסטרים, כולל בנג'ו, שיאים אופוריים בשירים, שפמים ושלייקעס. במיוחד השיר The Cave שחורך את האוזניות שלי עד היום. השיר I Will Wait הוא הסינגל הראשון שיצא מהאלבום השני שלהם, Babel והוא ממשיך את הקו המוזיקלי של הלהקה. בעצם אין פה בשורה פולקית גדולה, אבל האנרגיות של הממפורד'ס מדבקות ברמות לא הגיוניות, אי אפשר שלא לנענע את הראש עם השיר, או לפחות להביא איזה תיפוף קטן של הרגל.
2. The Gaslight Anthem - 45
להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאי מניו ג'רזי עם שורשים חזקים בגראנג' וברוק אמריקאי סטייל ברוס ספרינגסטין. הרוק שלהם הוא כוחני ואינטנסיבי לפרקים ומאוד מאוד כייפי למי שאוהב את הסגנון הזה. זה נובע מכך שנראה שחברי הלהקה ממש נהנים ממה שהם עושים, מלנגן יחד, והדינמיקה המוזיקלית שלהם פשוט נהדרת והיא משהו שאי אפשר לסנתז או להנדס במשרדים של מנהלי חברות תקליטים והיא נובעת רק מהיכרות ומשעות על גבי שעות של נגינה יחד.
3. Joe Banfi - Guts and Bones
השירה העדינה בקול הגבוה של ג'ו באנפי, מלווה בתחילת השיר רק בגיטרה מהפנטת. שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה ב-Xfm לפני משהו כמו שבועיים ולא נרגעתי עדיין מכמה שהוא טוב. באנפי הוא סינגר-סונגרייטר ואם אני צריכה להקביל אותו למישהו זה יהיה דמיאן רייס או ניק דרייק. יש לבאנפי חספוס מקסים בקול, משהו לא מושלם שדווקא עושה את השיר הזה לקצת יותר מיוחד מהשיר השקט הסטנדרטי שאנחנו רגילים לקבל מהמוזיקאים בז'אנר הזה, יש פה בניה איטית של השיר מכמעט א-קפלה דרך אמצע חשמלי וזועם יותר עד לשיא רועש וקתרטי שמסיים את השיר ומשאיר אותי עם טעם של עוד.
4. Sweet Thing - Change of Seasons
שיר אינדי-רוק חמוד וקליט שמתהדר בפזמון מצויין כמו שאני אוהבת. אם לא שמתם לב עד עכשיו לחיבה שלי לפזמונים טובים אתם מוזמנים להקשיב לשיר הזה ולגלות מה זה פזמון מנצח בשבילי.יש בו הרמוניות קוליות ברקע שמתפקדות ממש כמו עוד כלי בשיר והעיבוד עשיר, אפילו שאין בו קצה קצהו של כלי מיתר.
5. The Black Keys - Gold On The Ceiling
כתבתי פה כבר על ה-Black Keys בפוסט אחר של שירים שאהבתי לאחרונה ויש סיבה שהם מופיעים פה עוד פעם, הם פשוט טובים מדי כדי שאני לא אכתוב עליהם... גם השיר הזה הוא בלוז-רוק מלוכלך ולא מתנצל, בלוזי יותר מ-Lonely Boy וממשיך את הקו המוזיקלי של הצמד - מה שמראה שאתה לא צריך לעשות מהפכות גדולות בסגנון המוזיקלי שלך אם אתה עושה אותו כל כך טוב.
אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך תקועים בלשמוע מה שאנחנו רגילים ומה שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים, שאנחנו שוכחים את היופי בלמצוא משהו חדש שמרגש אותנו. זה קורה לי יותר מדי כי רוב הזמן אין לי את האנרגיה לחפש את הדברים האלו בבלוגים אחרים והמוזיקה החדשה שאני צורכת מתבססת בעיקר על רדיו (ישראלי ובריטי) וזה לא אידיאלי. הכי קל לי לאבד את עצמי במוזיקה שאני יודעת כבר איך היא נשמעת, ובה אני מכירה כל פיפס קטן אבל עוד יותר כיף לי למצוא את עצמי מתרגשת באותה הצורה ממוזיקה חדשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה