באותה מידה הייתי יכולה לקרוא לפוסט הזה "האובססיה האחרונה שלי" ותאמינו לי ששקלתי את זה ברצינות. פשוט אין לי דרך אחרת להגיד את זה. נו שוין.
אף פעם לא הייתי ממש מעריצה של לאונרד כהן. אני מחכה מאחורי הספה עד שמטח העגבניות יעבור. עבר? טוב נמשיך - אני אוהבת את הקלאסיקות שלו (Suzanne, Chelsea Hotel No. 2 לדוגמא) שהם שירים על זמניים לדעתי, אבל מעולם לא הייתי מהפנאטים שמכירים כל ביסייד חשוך שאפילו כהן שכח שהוא הוציא. כזו אני.
עם זאת, אני לא יכולה שלא להתרגש מהשקתו של פרוייקט מוזיקלי מעניין לרגל צאתו של האלבום החדש של כהן. האלבום נקרא Old Ideas, והפרויקט Old Ideas With New Friends (הערוץ הרשמי ב-Vimeo) נותן לאמנים שפועלים בצידי המיינסטרים לתת את הפרשנות שלהם לשירים שמדברים אליהם מהקטלוג של כהן.
אם עקבתם אחרי הפוסטים בחודשים האחרונים, יש לי חיבה לקאברים, במיוחד אם הם טובים. במקרה שלא עקבתם, הנה דוגמאות פה ופה. לכן מאוד הגיוני לי שאני אקשיב לקאברים, אפילו אם אני לא מכירה ממש את המקור, אבל במיוחד אם שירים שאני אוהבת מבוצעים ע"י אמנים שאני אוהבת ומעריכה (לאו דווקא בצימוד).
במקרה, השיר הראשון ששמעתי מפרויקט המחווה הזה היה Paper Thin Hotel בגירסא של גרג דולי. את אהבתי לדולי חלקתי לא מכבר אז יש מצב שהיתי משוחדת עוד לפני שהתנגן התו הראשון, ואם לחזור לגילוי הנאות למעלה, לא הכרתי את המקור. מבחינתי זה היה שיר חדש לגמרי. האמת היו לי חששות קלים בנוגע לזה מכיוון שמש לא רציתי להתאכזב, אבל הלכתי על זה בכל מקרה. כמה דקות אח"כ הייתי עם פייבוריט חדש בפלייליסט - השיר כאילו נכתב על ידי דולי בכבודו ובעצמו. גם מהיכרותי עם יצירתו של כהן, לא מצאתי סממנים "כהניים" במלודיה, רק במילים הדוקרות. דולי פשוט לקח את השיר ועשה אותו שלו. שזה לא דבר כל כך רע אם תשאלו אותי. זה דווקא דיי חשוב לעשות כשאתה מבצע קאבר.
אחרי שהתעלפתי מהקאבר ושמעתי אותו בריפיט כמה פעמים עניין אותי לשמוע את הגרסא המקורית של השיר, רק כדי לדעת. אבל אם להיות כנה מאוד התאכזבתי ממנה - היא קברטית, עם עיבוד שממש לא מתאים למילים. זה הביא אותי לחשוב שדווקא דולי הביא, לשיר משהו שמאוד מתאים לו - הוא הפשיט את השיר מהפומפוזיות ומזמרי הליווי, עשה עיבוד נקי שעושה כבוד למילים ולמלודיה הבסיסית של השיר. האווירה, כמו ההגשה של דולי היא אינטנסיבית, סליזית ומרגשת. היא טוענת את השיר בסקס אפיל שלא נראה לי שאי פעם היה לו. ממש אפשר להרגיש כאילו אנחנו נמצאים איתו בחדר המלון.
הקאבר השני שיצא בפרויקט הוא There Is A War בביצוע של ה-Cold War Kids. בניגוד להתלהבות שלי מהקאבר הקודם, כאן אני חושבת שהקאבר לא מביא שום דבר חדש, הוא אפילו מוריד מהערך של הגירסא המקורית בה העיבוד הוא אינטיליגנטי ופשוט יותר, וה-phrasing של כהן פשוט גאוני. בואו נגיד שלהוסיף מכונות תופים לשיר ולשיר אותו כמו שהוא היה במקור זה לא בדיוק קאבר.
עוד קאבר ששוחרר בפרויקט הוא של השיר Everybody Knows שמבוצע ע"י ה-Cults. הוא כל כך מקושקש וחסר השראה עד שאני אפילו לא אטרח לדבר עליו. אם אתם מעוניינים הקאבר נמצא פה והמקור הנפלא פה.
גם עם האמביוולנטיות שלי לקאברים ששוחררו עד כה, אני מצפה לראות איזה עוד קאברים נקבל במהלך הפרויקט המעניין הזה. אני מאמינה בכך שנקודת מבט שונה וגישה מוזיקלית שונה יכולה לעשות פלאים לכמעט כל שיר, כל עוד נותנים כבוד למילים ולמקור.
אף פעם לא הייתי ממש מעריצה של לאונרד כהן. אני מחכה מאחורי הספה עד שמטח העגבניות יעבור. עבר? טוב נמשיך - אני אוהבת את הקלאסיקות שלו (Suzanne, Chelsea Hotel No. 2 לדוגמא) שהם שירים על זמניים לדעתי, אבל מעולם לא הייתי מהפנאטים שמכירים כל ביסייד חשוך שאפילו כהן שכח שהוא הוציא. כזו אני.
עם זאת, אני לא יכולה שלא להתרגש מהשקתו של פרוייקט מוזיקלי מעניין לרגל צאתו של האלבום החדש של כהן. האלבום נקרא Old Ideas, והפרויקט Old Ideas With New Friends (הערוץ הרשמי ב-Vimeo) נותן לאמנים שפועלים בצידי המיינסטרים לתת את הפרשנות שלהם לשירים שמדברים אליהם מהקטלוג של כהן.
אם עקבתם אחרי הפוסטים בחודשים האחרונים, יש לי חיבה לקאברים, במיוחד אם הם טובים. במקרה שלא עקבתם, הנה דוגמאות פה ופה. לכן מאוד הגיוני לי שאני אקשיב לקאברים, אפילו אם אני לא מכירה ממש את המקור, אבל במיוחד אם שירים שאני אוהבת מבוצעים ע"י אמנים שאני אוהבת ומעריכה (לאו דווקא בצימוד).
במקרה, השיר הראשון ששמעתי מפרויקט המחווה הזה היה Paper Thin Hotel בגירסא של גרג דולי. את אהבתי לדולי חלקתי לא מכבר אז יש מצב שהיתי משוחדת עוד לפני שהתנגן התו הראשון, ואם לחזור לגילוי הנאות למעלה, לא הכרתי את המקור. מבחינתי זה היה שיר חדש לגמרי. האמת היו לי חששות קלים בנוגע לזה מכיוון שמש לא רציתי להתאכזב, אבל הלכתי על זה בכל מקרה. כמה דקות אח"כ הייתי עם פייבוריט חדש בפלייליסט - השיר כאילו נכתב על ידי דולי בכבודו ובעצמו. גם מהיכרותי עם יצירתו של כהן, לא מצאתי סממנים "כהניים" במלודיה, רק במילים הדוקרות. דולי פשוט לקח את השיר ועשה אותו שלו. שזה לא דבר כל כך רע אם תשאלו אותי. זה דווקא דיי חשוב לעשות כשאתה מבצע קאבר.
אחרי שהתעלפתי מהקאבר ושמעתי אותו בריפיט כמה פעמים עניין אותי לשמוע את הגרסא המקורית של השיר, רק כדי לדעת. אבל אם להיות כנה מאוד התאכזבתי ממנה - היא קברטית, עם עיבוד שממש לא מתאים למילים. זה הביא אותי לחשוב שדווקא דולי הביא, לשיר משהו שמאוד מתאים לו - הוא הפשיט את השיר מהפומפוזיות ומזמרי הליווי, עשה עיבוד נקי שעושה כבוד למילים ולמלודיה הבסיסית של השיר. האווירה, כמו ההגשה של דולי היא אינטנסיבית, סליזית ומרגשת. היא טוענת את השיר בסקס אפיל שלא נראה לי שאי פעם היה לו. ממש אפשר להרגיש כאילו אנחנו נמצאים איתו בחדר המלון.
הקאבר השני שיצא בפרויקט הוא There Is A War בביצוע של ה-Cold War Kids. בניגוד להתלהבות שלי מהקאבר הקודם, כאן אני חושבת שהקאבר לא מביא שום דבר חדש, הוא אפילו מוריד מהערך של הגירסא המקורית בה העיבוד הוא אינטיליגנטי ופשוט יותר, וה-phrasing של כהן פשוט גאוני. בואו נגיד שלהוסיף מכונות תופים לשיר ולשיר אותו כמו שהוא היה במקור זה לא בדיוק קאבר.
עוד קאבר ששוחרר בפרויקט הוא של השיר Everybody Knows שמבוצע ע"י ה-Cults. הוא כל כך מקושקש וחסר השראה עד שאני אפילו לא אטרח לדבר עליו. אם אתם מעוניינים הקאבר נמצא פה והמקור הנפלא פה.
גם עם האמביוולנטיות שלי לקאברים ששוחררו עד כה, אני מצפה לראות איזה עוד קאברים נקבל במהלך הפרויקט המעניין הזה. אני מאמינה בכך שנקודת מבט שונה וגישה מוזיקלית שונה יכולה לעשות פלאים לכמעט כל שיר, כל עוד נותנים כבוד למילים ולמקור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה