אז בואו נסכים שלאור ההעדרות היחסית ארוכה שלי "לאחרונה" תהיה תקופה קצת אמורפית ובפוסט הזה אני אכתוב גם על שירים שהם לא הכי חדשים ואולי כבר שמעתם מסתובבים ברדיו. אני מאוד אשתדל שהפוסטים הולכים להיות קצת יותר סדירים בקרוב, בעיקר בשביל השפיות שלי, לתת לכל המילים שמסתובבות לי בראש מבנה הגיוני וקוהרנטי.
שנתחיל?
1. Sia - Chandelier
הדבר המצחיק הוא שכששמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה הייתי בטוחה שמדובר בריהאנה. ההגייה המלמולית של המילים, הטון הנמוך והצרוד מעט, והנושא המסיבתי משהו. אבל זה נשמע קצת אחר, קצת לא מתאים להגדרת התפקיד. וכמובן שלא, מסתבר שזה שיר של סיה. גם אווירת האופוריה האופפת את השיר לא יכולה לגרום לי להתעלם מהמילים המדוכאות, שרוצות להאחז במסיבה רק כדי לא להתמודד ורק כדי לשכוח. ועוד לא התחלתי לדבר בכלל על הפזמון. איזה פזמון. מזמן לא שמעתי כזה פזמון אפי לכזה שיר מדכא. עושה חשק להתנדנד בייאוש מהנברשת בכל יום בשבוע.
2. King Krule - Easy Easy
מינימליסטי להחריד, גיטרה ושירה, מבטא מודגש. לפעמים זה כל מה שצריך בשביל כמעט 3 דקות של משהו שנשמע כמו הדבר הכי אמיתי וכן ששמעתי לאחרונה (כשלמילה "אמיתי" עוד היה ערך כלשהו מבחינה מוזיקלית).
3. The Neighbourhood - Sweater Weather
לקח לשיר הזה קצת זמן להתחבב עלי, אבל היו כמה ימים שהוא פשוט לא הפסיק להתנגן לי בראש, ובשלב הזה התמכרתי לקסם החמקמק הזה שיש בו. על פניו אין פה משהו שלא שמעתי קודם, אבל המקצב המדבק משאיר אותי חסרת הגנות מולו, וגורם למחשבה האופטימית שלפעמים מספיק סוודר אחד כדי להרגיש פחות בודד.
4. Breton - Envy
השיר הזה קופצני בצורה ממכרת ושבור בדיוק במקומות הנכונים כדי להיות לא צפוי להחריד. והבליפים האלקטרוניים חמודים להפליא.
5. Kings of Leon - Temple
מאז האלבום Only By The Night קינגס אוף ליאון מפחדים פחד מוות מלהיות קליטים, ההצלחה המסחרית המטורפת לה הם זכו כמעט גרמה להתפרקות הלהקה, ובאלבום האחרון שלהם Mechanical Bull (עליו כבר כתבתי כאן) הם חוזרים לרוק האמריקאי הדרומי שאפיין אותם בתחילת הדרך, שנתן להם את האדג' על פני להקות הרוק האחרות שהסתובבו בסצינה המוזיקלית באותו זמן ושכללו אותו עם מה שהם למדו מהתקופה של Use Somebody כדי ליצור משהו שהוא לא פופי אבל עדיין אי אפשר להפסיק לזמזם.
האמת? כיף לחזור.
שנתחיל?
1. Sia - Chandelier
הדבר המצחיק הוא שכששמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה הייתי בטוחה שמדובר בריהאנה. ההגייה המלמולית של המילים, הטון הנמוך והצרוד מעט, והנושא המסיבתי משהו. אבל זה נשמע קצת אחר, קצת לא מתאים להגדרת התפקיד. וכמובן שלא, מסתבר שזה שיר של סיה. גם אווירת האופוריה האופפת את השיר לא יכולה לגרום לי להתעלם מהמילים המדוכאות, שרוצות להאחז במסיבה רק כדי לא להתמודד ורק כדי לשכוח. ועוד לא התחלתי לדבר בכלל על הפזמון. איזה פזמון. מזמן לא שמעתי כזה פזמון אפי לכזה שיר מדכא. עושה חשק להתנדנד בייאוש מהנברשת בכל יום בשבוע.
2. King Krule - Easy Easy
מינימליסטי להחריד, גיטרה ושירה, מבטא מודגש. לפעמים זה כל מה שצריך בשביל כמעט 3 דקות של משהו שנשמע כמו הדבר הכי אמיתי וכן ששמעתי לאחרונה (כשלמילה "אמיתי" עוד היה ערך כלשהו מבחינה מוזיקלית).
3. The Neighbourhood - Sweater Weather
לקח לשיר הזה קצת זמן להתחבב עלי, אבל היו כמה ימים שהוא פשוט לא הפסיק להתנגן לי בראש, ובשלב הזה התמכרתי לקסם החמקמק הזה שיש בו. על פניו אין פה משהו שלא שמעתי קודם, אבל המקצב המדבק משאיר אותי חסרת הגנות מולו, וגורם למחשבה האופטימית שלפעמים מספיק סוודר אחד כדי להרגיש פחות בודד.
4. Breton - Envy
השיר הזה קופצני בצורה ממכרת ושבור בדיוק במקומות הנכונים כדי להיות לא צפוי להחריד. והבליפים האלקטרוניים חמודים להפליא.
5. Kings of Leon - Temple
מאז האלבום Only By The Night קינגס אוף ליאון מפחדים פחד מוות מלהיות קליטים, ההצלחה המסחרית המטורפת לה הם זכו כמעט גרמה להתפרקות הלהקה, ובאלבום האחרון שלהם Mechanical Bull (עליו כבר כתבתי כאן) הם חוזרים לרוק האמריקאי הדרומי שאפיין אותם בתחילת הדרך, שנתן להם את האדג' על פני להקות הרוק האחרות שהסתובבו בסצינה המוזיקלית באותו זמן ושכללו אותו עם מה שהם למדו מהתקופה של Use Somebody כדי ליצור משהו שהוא לא פופי אבל עדיין אי אפשר להפסיק לזמזם.
האמת? כיף לחזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה