חמישה שירים שאהבתי לאחרונה (Vol 3)

מה רע בקצת מוזיקה חדשה? שום דבר. אז קבלו בברכה חמישיית שירים שמאוד שימחו אותי לאחרונה וקיבלו זמן השמעה מאוד מכובד אצלי באוזניות (וגם מחוץ להן).

1. Mumford & Sons - I Will Wait

הלהקה הזו כבשה אותי באלבום הראשון שלהם Sigh No More שהיה אינדי-פולק באקסטרים, כולל בנג'ו, שיאים אופוריים בשירים, שפמים ושלייקעס. במיוחד השיר The Cave שחורך את האוזניות שלי עד היום. השיר I Will Wait הוא הסינגל הראשון שיצא מהאלבום השני שלהם, Babel והוא ממשיך את הקו המוזיקלי של הלהקה. בעצם אין פה בשורה פולקית גדולה, אבל האנרגיות של הממפורד'ס מדבקות ברמות לא הגיוניות, אי אפשר שלא לנענע את הראש עם השיר, או לפחות להביא איזה תיפוף קטן של הרגל. 

2. The Gaslight Anthem - 45

להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאי מניו ג'רזי עם שורשים חזקים בגראנג' וברוק אמריקאי סטייל ברוס ספרינגסטין. הרוק שלהם הוא כוחני ואינטנסיבי לפרקים ומאוד מאוד כייפי למי שאוהב את הסגנון הזה. זה נובע מכך שנראה שחברי הלהקה ממש נהנים ממה שהם עושים, מלנגן יחד, והדינמיקה המוזיקלית שלהם פשוט נהדרת והיא משהו שאי אפשר לסנתז או להנדס במשרדים של מנהלי חברות תקליטים והיא נובעת רק מהיכרות ומשעות על גבי שעות של נגינה יחד.

3. Joe Banfi - Guts and Bones

השירה העדינה בקול הגבוה של ג'ו באנפי, מלווה בתחילת השיר רק בגיטרה מהפנטת. שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה ב-Xfm לפני משהו כמו שבועיים ולא נרגעתי עדיין מכמה שהוא טוב. באנפי הוא סינגר-סונגרייטר ואם אני צריכה להקביל אותו למישהו זה יהיה דמיאן רייס או ניק דרייק. יש לבאנפי חספוס מקסים בקול, משהו לא מושלם שדווקא עושה את השיר הזה לקצת יותר מיוחד מהשיר השקט הסטנדרטי שאנחנו רגילים לקבל מהמוזיקאים בז'אנר הזה, יש פה בניה איטית של השיר מכמעט א-קפלה דרך אמצע חשמלי וזועם יותר עד לשיא רועש וקתרטי שמסיים את השיר ומשאיר אותי עם טעם של עוד.

4. Sweet Thing - Change of Seasons

שיר אינדי-רוק חמוד וקליט שמתהדר בפזמון מצויין כמו שאני אוהבת. אם לא שמתם לב עד עכשיו לחיבה שלי לפזמונים טובים אתם מוזמנים להקשיב לשיר הזה ולגלות מה זה פזמון מנצח בשבילי.יש בו הרמוניות קוליות ברקע שמתפקדות ממש כמו עוד כלי בשיר והעיבוד עשיר, אפילו שאין בו קצה קצהו של כלי מיתר. 

5. The Black Keys - Gold On The Ceiling

כתבתי פה כבר על ה-Black Keys בפוסט אחר של שירים שאהבתי לאחרונה ויש סיבה שהם מופיעים פה עוד פעם, הם פשוט טובים מדי כדי שאני לא אכתוב עליהם... גם השיר הזה הוא בלוז-רוק מלוכלך ולא מתנצל, בלוזי יותר מ-Lonely Boy וממשיך את הקו המוזיקלי של הצמד - מה שמראה שאתה לא צריך לעשות מהפכות גדולות בסגנון המוזיקלי שלך אם אתה עושה אותו כל כך טוב.

אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך תקועים בלשמוע מה שאנחנו רגילים ומה שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים, שאנחנו שוכחים את היופי בלמצוא משהו חדש שמרגש אותנו. זה קורה לי יותר מדי כי רוב הזמן אין לי את האנרגיה לחפש את הדברים האלו בבלוגים אחרים והמוזיקה החדשה שאני צורכת מתבססת בעיקר על רדיו (ישראלי ובריטי) וזה לא אידיאלי. הכי קל לי לאבד את עצמי במוזיקה שאני יודעת כבר איך היא נשמעת, ובה אני מכירה כל פיפס קטן אבל עוד יותר כיף לי למצוא את עצמי מתרגשת באותה הצורה ממוזיקה חדשה.

חמישה שירים שאהבתי לאחרונה (Vol 1)

אלו שירים שהתנגנו אצלי בתדירות דיי גבוהה לאחרונה, וכולם בעלי פזמון מנצח. אתם מכירים אותי, אני סאקרית של פזמון טוב, ולכן אותי זה לא מפתיע. מי יודע? אולי יצאו לכם מפה כמה פייבוריטים חדשים. אז בואו נתחיל:

1. Black Keys - Lonely Boy

ה-Black Keys עושים בלוז-רוק מטונף וגראג'י. אין שם תחכום גדול, או מסר גדול מהחיים. אין להם אפילו סכין גילוח לפי איך שאחד מהם נראה, אבל המוזיקה שלהם מדביקה ברמות שלא יתוארו והשיר הזה פשוט נהדר. יש לו פזמון שנדבק לי לראש בצורה ויראלית (שזה,במקרה הזה, לא דבר רע, כן?) ועשה לי המון כיף. בנוסף יש מצב טוב שאתם מכירים כבר את השירים שלהם בצורה לא מודעת, כי פרומואיסטים מאוד אוהבים להשתמש בשירים האלו - לדוגמא השיר הזה ממש שמופיע בפרומו של האוס בהוט והשיר Howlin' For You, שהגיטרות בו הופיעו בפרומו של The Voice הישראלי.

2. Lana Del Rey - Born To Die

אתם בטח מכירים את העלמה דל ריי מהשיר Video Games שכל השדרניות המלחששות בגלגל"צ כבר טחנו לו את הצורה. דל ריי יוצרת מוזיקה שהיא בדיוק בסימטה בה עוברים העורכים של תחנות הרדיו - קול מלטף, מילים רכות, וכינורות. עורכים מוזיקליים בארץ מתים על כינורות. האמת היא שגם ב-Xfm אהובי טחנו אותו עד דק, אבל הם כבר התקדמו אל השיר Born To Die. הוא כל כך עצוב וכל כך יפה - הקול של דל ריי נוטף דבש, והמלודיה בעיני טובה בהרבה מאשר ב-Video Games. המילים ריאליסטיות להחריד, לטוב ולרע - לדוגמא בפזמון:

Don't make me sad, don't make me cry

Sometimes love is not enough and the road gets tough

I don't know why

Keep making me laugh

Let's go get high

The road is long, we carry on

Try to have fun in the meantime

Come and take a walk on the wild side

Let me kiss you hard in the pouring rain

You like your girls insane, so

Choose your last words

This is the last time

Cause you and I

We were born to die

אני לא יכולה להסביר את זה אבל האזנה לשיר הזה מרוקנת אותך וממלאת אותך באותו זמן.

3. Foster The People - Call It What You Want

נעבור לשיר הרבה יותר קליל. השיר הזה הוא הסינגל השני של הלהקה, את הסינגל הראשון, Pumped Up Kicks שמעתם בטח כבר באחת מתחנות הרדיו בארץ - בעיני הוא חמוד אבל לא מרגש במיוחד. אם האינסטינקטים שלי נכונים אני חושבת שהשיר הזה לא יגיע לפלייליסטים מקומיים אבל אני עדיין אוהבת אותו מאוד. לשיר הזה יש טיפה יותר אדג', הוא פחות בטוח אבל זה לא הופך אותו לפחות קומיוניקטיבי. אה, כן, והקליפ שלו ממש מגניב.

4. Tribes - We Were Children

זה שיר פופ-רוק חמוד שלא ממש מחדש כלום אבל אין מה לעשות - הראש שלי תמיד ינוע עם הקצב לא משנה מה אני עושה כשאני שומעת אותו. גם הקליפ שלו לא ממש מחדש משהו - הלהקה עושה הופעת הפתעה על גג של בנין - אבל זה עדיין נחמד לראות את המעריצים מופתעים.

5. Ben Howard - The Fear

יש הרבה סינגר-סונגרייטרים בעולם, כמה מהם אני אוהבת מאוד. אבל בן האוורד הוא בחור שלקח את הגיטרה האקוסטית והחליט לעבור צעד אחד קדימה. השיר הזה סוחף מאוד, מרקיד מאוד, אבל גם אם תורידו ממנו את ההפקה (הלא כל כך סבוכה) תקבלו שיר מצויין וזה לדעתי מגדיר יותר מכל שיר טוב.

בנימה אופטימית זו, שיהיה לכולנו שבוע נעים וקריר.