Give Me Love

לפעמים יש שבועות שנדבק לי שיר אחד לראש ורק אותו אני רוצה לשמוע. זה מגיע למצב שאף שיר אחר לא מספק אותי, רק האזנה לשיר הספציפי הזה מעוררת בי את הרגשות המסויימים האלו שאני רוצה להרגיש ונותנת לי את הדבר שאני צריכה לקבל, אפילו אם אני לא יודעת בדיוק מהו.

השבוע השיר הזה היה Give Me Love של המוזיקאי הג'ינג'י החביב עלי, אד שירין. כבר כתבתי עליו פה בבלוג ואתם בטח כבר יודעים שאני מאוד אוהבת את אלבום הבכורה שלו, +. יש בו את האיזון המדוייק של שירי סינגר-סונגרייטר נקיים עם שירים קצביים יותר שמציגים swag מגניב וקליל.

Ed Sheeran (תמונה מפה)

השיר הזה נוטה יותר לכיוון השקט אבל הוא ערמומי, הוא מתחיל כמו בלדה עדינה, בסגנון The A Team (סינגל הבכורה איתו הוא פרץ), אבל כבר ברקע מרגישים שיש פה משהו עשיר יותר, מין עיבוד בסגנון Cannonball של דמיאן רייס (אחת ההשראות של שירין), אבל משהו מעבר, יותר, שמתגנב אלייך ותופס לך את הלב בלי שתרגיש. מרגישים את זה בתופים ברקע, הם מעבירים את המלנכוליה של מישהו שחווה אובדן של אהבה ורוצה אותה חזרה, או לפחות רוצה להרגיש ככה שוב. הבעיה שאי אפשר לשחזר הרגשה כזו, ברגע שחווית משהו כל כך חזק שהרגיש כל כך נכון והוא נגמר לא משנה אם האהבה תגיע שוב עם פרטנר אחר, זה לא יהיה אותו דבר.

באמצעות הפזמונים שנותנים לשיר מומנטום למרות המלנכוליה, שירין מגיע לשיא שלא יבייש אף דרשת גוספל בכנסייה, כולל קולות רקע שגורמים לנו להרגיש שאנחנו ממש שם, כולל קריאות Love me שוברות לב של שירין. אני כותבת "קולות רקע" ולא "זמרי ליווי" בגלל שעם שירין אני אף פעם לא יכולה להיות בטוחה, האדם הוא להקה של איש אחד, מנצל את הגיטרה ואת הקול שלו עד תום ע"י דגימה עצמית, שהיא לא משהו חדש או מהפכני, אבל הדרך הכמעט חסרת מאמץ בה הוא מבצע אותה היא פשוט מהממת. אני מניחה שבגירסת האלבום שירין נעזר בזמרי ליווי אמיתיים אבל לראות אותו עושה מעצמו הרכב שלם בלייב, זה כבר משהו מעורר השתאות. אתם יכולים לראות כאן גירסא בהופעה חיה של השיר הזה ולחוות את ההשתאות בעצמכם.

המילים של השיר הזה מדברות אלי כל כך כי הן מנציחות את שברון הלב, הכמיהה והעצב בפשטות ואלגנטיות, שהן שתי תכונות שדיברתי עליהן כאן לא מעט לאחרונה, במיוחד בקשר בין מוזיקה לשפה. היופי במוזיקה צריך לנבוע (חוץ מהמלודיה) מהדרך בה אומרים את המילים כדי להעביר רגש, ולשם כך לא צריך לרדת לפרטים - נכון שכדי להעביר את הרעיון של כמה היה אכפת לפרטנר מאיתנו אפשר לכתוב כמויות בלתי נגמרות של מילים שמתארות שהוא גירד לך את הגב, הביא לך אבוקדו בשל בדיוק במידה ושטף כלים (אהמ) אבל לא הרבה יותר יפה ואוניברסלי להגיד all I want is the taste that your lips allow? אם המצב האידיאלי בראש היצירתי של האמן בוחר באפשרות הראשונה, אולי כדאי כבר לכתוב ספר (אבל זה עדיין לא יעזור אם תתעקש להלחין כל סיפור קצר שאתה כותב). בעצם השורה הפשוטה הזו של שירין מעבירה את הרגש בצורה המדוייקת ביותר וגם פותחת את המשמעות למשהו שהוא אוניברסלי כמו שהוא אישי.

You know I'll fight my corner,
And that tonight I'll call ya,
After my blood is drowning in alcohol,
No I just wanna hold ya.

Give a little time to me or burn this out,
We'll play hide and seek to turn this around,
All I want is the taste that your lips allow,
My, my, my, my, oh give me love

 צריך להגיד גם כמה מילים על הקליפ האפל והקולנועי כמעט של השיר, כי הוא מלווה הופך להיות לחלק בלתי נפרד מהאפקט שיש לשיר עלי. בקליפ, השחקנית האוסטרלית איזבל לוקאס מגלמת קופידון שבור לב ותשוש, הלוק הכללי שלה הוא של נערת אימו שברירית ומדוכדכת. המרמור שלה והכמיהה שלה למישהו שיאהב אותה באותה הצורה שהיא גורמת לאנשים אחרים להתאהב מוציאה אותה למסע הרג קופידוני בו היא יורה חיצים ללא הכרה, ועם השיא המוזיקלי של השיר היא מגיעה למצב שבו האהבה היא לא המטרה אלא רק עוד head rush שמשאיר אותה מרוקנת, עד שנשאר לה רק מוצא אחד לאהבה והוא לבצע אקט התאבדותי ולירות חץ בעצמה. בעצם הקליפ שובר את רעיון הקופידון הרומנטי ואני חייבת להודות שזה קונספט נהדר ומתלבש בצורה מושלמת על השיר. 

 עוד דבר שאני אוהבת בקליפים של שירין הוא "הופעות האורח" שלו בהם, הוא לא המרכז אלא המוזיקה והסיפור שהיא מנסה להעביר, והוא בדיוק כמו ה-Chemical Brothers מגלם תפקיד מאוד קטן ומינורי בהם כדמות. אני חושבת שזה אומר המון על שירין עצמו ועל הגישה שלו למוזיקה ולתהילה. אני רק יכולה לקוות שהוא ימשיך בדרך שהוא התווה לעצמו ושהמוזיקה שלו תישאר חשופה וישירה, כי אחרת, מה הטעם?

לא עוד פוסט ליום האישה

את יום האישה הבינלאומי שנחגג (אפשר לומר נחגג?) ביום שישי בשבוע שעבר העברתי בהתלבטות האם לכתוב משהו מיוחד עבור או לפרסם פוסט כרגיל. כפי שאתם מבינים, ההחלטה נפלה על "לא" בגלל סיבות עקרוניות. יכולתי לעשות פה פוסט של שירי הנשים האהובים עלי, אבל זה משהו שיכולתי לעשות בכל יום בשנה, לא? ויכולתי לכתוב על כמה שירים שמתכתבים עם "העצמה נשית", אבל צירוף המילים הזה כבר כל כך מאוס (וגם עושה לי כבר בחילה) כך שהוא בכלל לא היה על הפרק. אז אתם מבינים - לא היה פה ממש משהו שיכולתי לעשות נגד ההיגיון של עצמי והחלטתי להתייחס ליום הזה כמו כל יום אחר.

הרי כל הנשים בחיים שלי הן נשים שעובדות, וקשה. הן מנהלות משפחות (ילדים, בני זוג ולרוב גם חיות מחמד), הן קורעות את התחת בעבודה שלא תמיד מכירה להן תודה והערכה, ובאופן כללי משמשות כמשענת ליותר מדי אנשים בחיים שלהן מבחירה, מכורח, או מעצם הטבע הנשי שלהן. אז על זה להקדיש להן יום? הנשים האלו עסוקות מדי כדי לעצור ולהגג וללהג על ענייני נשים, או לבזבז עוד כסף שאין להן על מבצעים "מיוחדים" ליום הזה. הן לא צריכות שיזכירו להן את עצם היותן נשים, זה ניכר בכל דבר שהן עושות.

אז החלטתי בסופו של דבר לעשות פוסט נשי, אבל לא במיוחד ולא בכוח, רק באהבה גדולה. יש הרבה מוזיקאיות שאני אוהבת ואני אכתוב עליהן בעתיד, אבל כרגע, תחושת הבטן שלי אומרת לי לכתוב על אחת ומיוחדת - קרן או (Karen O), סולנית ה-Yeah Yeah Yeahs.

Karen O (תמונה מפה)

היא לא סתם זמרת בלהקת רוק, יש לה פרסונה בימתית מהפנטת שדורשת תשומת לב (ואני יכולה להעיד על כך - ראיתי את הלהקה מופיעה כשהם חיממו את דפש מוד בהופעה הקודמת שלהם בארץ). היא מכניסה כל כך הרבה רגש והתכוונות לכל מילה שהיא שרה בקול הלא-שגרתי שלה שפשוט אי אפשר להתעלם. בעיניי היא מהממת, למרות שאין לה יופי קלאסי, ומה שאני עוד אוהבת בה זה שהיא לא מפחדת להיות מוזרה בכוונה בהבעות בזמן שהיא שרה כדי להעביר לקהל שלה כמה היא בתוך זה ובמידה רבה שואבת גם את הקהל. אפשר לראות את זה ממש טוב קליפ של הסינגל שדרכו הם פרצו  לתודעה המוזיקלית, Date With The Night. 

אני מרגישה קצת לא נעים לדבר רק על קארן או בלי לדבר על שני החברים האחרים בלהקה הניו יורקית, הגיטריסט ניק זינר והמתופף בראיין צ'ייס אבל בואו נודה באמת, יש נקודת מיקוד אחת בלהקה, והיא זו שמחזיקה את המיקרופון. המוזיקה שלהם התפתחה במהלך השנים מאינדי-גראג'י ולא מעובד לפופ-רוק מלוטש יותר אבל מגניב, כזה שיש לו אדג' מתאים בדיוק לקול של קארן או, לדוגמא השיר Maps שהוא שקט לכאורה, אבל עם טוויסט. אני לא יכולה לדמיין אפילו לכתוב פוסט על קארן או בלי לכתוב על השיר הזה, שהוא אחד מהאהובים עלי (ולא רק בקטגוריה של ה-Yeah Yeah Yeas אלא בכלל. הוא כולל בתוכו מפלים של רגש והמון כאב, הוא מדבר בשבילי על סוג של געגוע שלא ברור לי בדיוק, אבל ככה זה.

ועכשיו יצא ללהקה שיר חדש, Sacrilege. פירוש שם השיר הוא "שימוש לרעה במשהו קדוש" וממה שקראתי השיר מדבר על משהו כמו התאהבות במלאך נופל. או משהו. לא משנה לי בדיוק בגלל שהוא ממש ממש טוב מבחינה מוזיקלית. קארן נשמעת פה גם מכאנית וגם מלאת כאב אבל יש פה המון נשמה, והיא מונצחת בצורה הכי מדוייקת ע"י מקהלת גוספל הורסת בסיום.

האלבום המלא מתוכו לקוח השיר Mosquito אמור לצאת רשמית באמצע אפריל ומאוד מעניין לראות אם הלהקה תמשיך בכיוון הסוחף הזה. בעצם השיר הזה הוא המשך ישיר של Zero ו-Heads Will Roll מהאלבום הקודם !It's Blitz והוא מגלם בתוכו סגנונית הרבה יותר שמחת חיים ורקידות במוזיקה אבל מילים הרבה יותר אפלות.

אני מניחה שפשוט נצטרך לחכות ולראות. 

שירים מהסרטים Vol 2

אם אתם זוכרים, היה לי לפני המון זמן פוסט של שירים מפרומואים ופרסומות ומכיוון שלאחרונה הצטברו לי כמה שירים כאלה, החלטתי שאני אכתוב עוד פוסט שיאגד אותם. מי יודע? אולי זה יעזור למישהו לפתור משהו שהוא לא זיהה עד עכשיו.

מה שמעניין מאוד במוזיקה שמשתמשים בה בפרומואים היא העובדה שדווקא שם הפרסומאים מצליחים להכניס בצורה לא ישירה מוזיקה קליטה מאוד שלא מושמעת מסיבות כאלו ואחרות בארץ. דוגמא אחת אפשר למצוא בפרומו של הסדרה האוס ששודרה עד לפני כמה זמן בהוט, בו השתמשו בשיר Come Closer של מיילס קיין (Miles Kane). זה שיר שבאופן מובהק לא היה מצליח להיכנס לפלייליסט רגיל של גלגל"צ אבל כולנו היינו יכולים לזמזם אותו בכיף כשהוא התנגן ברקע של הפרומו. מיילס קיין הוא שותפו של אלכס טרנר מהארקטיק מנקיז להרכב The Last Shadow Puppets והוא עושה גרסא מעודכנת לבריט-פופ כמו הרבה אמנים בריטים צעירים היום. קיין עצמו נראה כמו הכלאה של פול מקרתני וליאם גלאגר וזה מתיישב בדיוק עם המוזיקה שלו.

אז מה תפס לי את האוזן בפרומואים ובפרסומות לאחרונה? באופן מפתיע, גם דברים שכבר הכרתי.

Imagine Dragons - It's Time

איפה שמעתי? בפרומו לסדרה "חשיפה לדרום" בהוט

הכרתי את השיר הזה לפני כמה חודשים כשטחנו אותו ב-Xfm והוא התחבב עלי מיידית, מה יש לא לאהוב? שירה נקייה ורגשנית, מקצב מגניב ופזמון מדבק. הלהקה האמריקאית הזו הפכה לא במקרה לחביבה על האוזן הבריטית.

Awolnation - Sail

איפה שמעתי? בפרומו לתוכניות החדשות של ערוץ 8

ערוץ 8 תמיד היה סוג של תו תקן לאיכות, ובצדק. גם הפרומואים המושקעים שלו מתהדרים בפסקול שלא מבייש את הסטנדרט. סגנונית, השיר הזה הוא רוק עם השפעה אלקטרונית מאוד כבדה ושירה מאוד מכאנית, כמעט רובוטית. הוא נותן הרגשה מאוד מנוכרת ותעשייתית, כמעט מטרידה. אבל אני מניחה שזו היתה הכוונה.

San Cisco - Beach

איפה שמעתי? בפרומו לתוכניות החדשות בהוט 3

אינדי-פופ חמוד של להקה צעירה אוסטרלית. המילים הן לא הכי מתוחכמות ועוסקות באהבה נכזבת אבל מתחמקות לדעתי מנפילה לקלישאתיות בעזרת התיאורים המקסימים של הבחור המאוהב, גם בחלקים העגמומיים בהם הוא מתאר את ההתפוגגות של הקשר במטאפורה של מוות. עם כל זה, השיר שומר על אווירה מרוממת.

Buck Spencer - Cartoon Zombie

איפה שמעתי? בפרסומת של דר' מרטינס עם אגניס דין

פעם מגפיים של דר' מרטינס היו הדבר הכי מגניב בעולם והיוו תת-תרבות ניינטיזית בפני עצמה. מאז חלה ירידה במעמדן ולא נראה לי שילדים היום יודעים ממש מה זה. אז במאמצים לחזור להיות אחד מהשחקנים המובילים בשוק הנעליים, דר' מרטינס פצחו בשיתוף פעולה מעניין עם הדוגמנית ההורסת אגניס דין והוא מלווה בפרסומת מגניבה לפחות כמו התדמית שהם מנסים לשקם. השיר שמלווה את הפרסומת תפס אותי מהרגע ששמעתי אותו במקרה באיזה פרסומת בבלוג מוזיקה שקראתי. לא היה קל למצוא אותו, כי שזאם לא עזר לי ממש, אבל חפירה ממוקדת ביוטיוב הביאה אותי לתשובה, וזה הרבה יותר מספק מאשר להשתמש בשזאם.

אני אישית מאוד מרוצה מאוד מזה שלפחות דרך פרומואים אנשים יכולים להחשף למוזיקה שהם לא היו נחשפים אליה ביומיום. אני מניחה שעם קצב שחרור הפרומואים של הוט, ואיכות הפסקול שלהם, יהיה פה עוד פוסט כזה מתישהו בעתיד הקרוב, ועל זה לא תשמעו ממני תלונות. ואם יש לכם שיר מפרומו או פרסומת שלא הצלחתם לזהות לבד, אתם יכולים לשאול בתגובות, אני אוהבת אתגרים.