יום שבת, 14 בינואר 2012

חמישה שירים שאהבתי לאחרונה (Vol 1)

אלו שירים שהתנגנו אצלי בתדירות דיי גבוהה לאחרונה, וכולם בעלי פזמון מנצח. אתם מכירים אותי, אני סאקרית של פזמון טוב, ולכן אותי זה לא מפתיע. מי יודע? אולי יצאו לכם מפה כמה פייבוריטים חדשים. אז בואו נתחיל:

1. Black Keys - Lonely Boy

ה-Black Keys עושים בלוז-רוק מטונף וגראג'י. אין שם תחכום גדול, או מסר גדול מהחיים. אין להם אפילו סכין גילוח לפי איך שאחד מהם נראה, אבל המוזיקה שלהם מדביקה ברמות שלא יתוארו והשיר הזה פשוט נהדר. יש לו פזמון שנדבק לי לראש בצורה ויראלית (שזה,במקרה הזה, לא דבר רע, כן?) ועשה לי המון כיף. בנוסף יש מצב טוב שאתם מכירים כבר את השירים שלהם בצורה לא מודעת, כי פרומואיסטים מאוד אוהבים להשתמש בשירים האלו - לדוגמא השיר הזה ממש שמופיע בפרומו של האוס בהוט והשיר Howlin' For You, שהגיטרות בו הופיעו בפרומו של The Voice הישראלי.


2. Lana Del Rey - Born To Die

אתם בטח מכירים את העלמה דל ריי מהשיר Video Games שכל השדרניות המלחששות בגלגל"צ כבר טחנו לו את הצורה. דל ריי יוצרת מוזיקה שהיא בדיוק בסימטה בה עוברים העורכים של תחנות הרדיו - קול מלטף, מילים רכות, וכינורות. עורכים מוזיקליים בארץ מתים על כינורות. האמת היא שגם ב-Xfm אהובי טחנו אותו עד דק, אבל הם כבר התקדמו אל השיר Born To Die. הוא כל כך עצוב וכל כך יפה - הקול של דל ריי נוטף דבש, והמלודיה בעיני טובה בהרבה מאשר ב-Video Games. המילים ריאליסטיות להחריד, לטוב ולרע - לדוגמא בפזמון:

Don't make me sad, don't make me cry
Sometimes love is not enough and the road gets tough
I don't know why
Keep making me laugh
Let's go get high
The road is long, we carry on
Try to have fun in the meantime

Come and take a walk on the wild side
Let me kiss you hard in the pouring rain
You like your girls insane, so
Choose your last words
This is the last time
Cause you and I
We were born to die

אני לא יכולה להסביר את זה אבל האזנה לשיר הזה מרוקנת אותך וממלאת אותך באותו זמן.



3. Foster The People - Call It What You Want

נעבור לשיר הרבה יותר קליל. השיר הזה הוא הסינגל השני של הלהקה, את הסינגל הראשון, Pumped Up Kicks שמעתם בטח כבר באחת מתחנות הרדיו בארץ - בעיני הוא חמוד אבל לא מרגש במיוחד. אם האינסטינקטים שלי נכונים אני חושבת שהשיר הזה לא יגיע לפלייליסטים מקומיים אבל אני עדיין אוהבת אותו מאוד. לשיר הזה יש טיפה יותר אדג', הוא פחות בטוח אבל זה לא הופך אותו לפחות קומיוניקטיבי. אה, כן, והקליפ שלו ממש מגניב.


4. Tribes - We Were Children

זה שיר פופ-רוק חמוד שלא ממש מחדש כלום אבל אין מה לעשות - הראש שלי תמיד ינוע עם הקצב לא משנה מה אני עושה כשאני שומעת אותו. גם הקליפ שלו לא ממש מחדש משהו - הלהקה עושה הופעת הפתעה על גג של בנין - אבל זה עדיין נחמד לראות את המעריצים מופתעים.


5. Ben Howard - The Fear

יש הרבה סינגר-סונגרייטרים בעולם, כמה מהם אני אוהבת מאוד. אבל בן האוורד הוא בחור שלקח את הגיטרה האקוסטית והחליט לעבור צעד אחד קדימה. השיר הזה סוחף מאוד, מרקיד מאוד, אבל גם אם תורידו ממנו את ההפקה (הלא כל כך סבוכה) תקבלו שיר מצויין וזה לדעתי מגדיר יותר מכל שיר טוב.


בנימה אופטימית זו, שיהיה לכולנו שבוע נעים וקריר.

יום שבת, 7 בינואר 2012

Top 5 - George Michael

בתקופה בה החל להתעצב הטעם המוזיקלי שלי אני זוכרת בצורה ממשית את אחד האלבומים הראשונים שקניתי - Older של ג'ורג' מייקל. האלבום הזה נטחן עד דק במערכת שלי, אני זוכרת שאפילו הקלטתי (!) אותו על קלטת (!!) שיהיה לי לשמוע בווקמן (!!!) כשאני לא בבית. אלו היו הימים, כשווקמן היה פסגת הטכנולוגיה ולא ראה מוזיקה דיגיטאלית ממטר.

אז היתה לי תקופה דיי ארוכה של אובססיית ג'ורג' מייקל ואני נשבעת לכם שזה היה רק המוזיקה. אף פעם לא חלמתי שיום אחד הוא יגיע להופיע בארץ ויפגוש אותי ויסחוף אותי אחריו לבריטניה ונחיה באושר ועושר. אהמ. אבל ברצינות - בגלל שנכנסתי לסטטוס "מעריצה" שלו דיי מאוחר לא הייתי מודעת כל כך לתדמית הבוי-טוי שהיתה לו באייטיז ותחילת הניינטיז שיכולתי פשוט להתרכז במה שהיה חשוב - המוזיקה. ואיזו מוזיקה היתה שם.

לג'ורג' מייקל יש את היכולת לכתוב שירי פופ מושלמים מבחינת מלודיה ומילים. לא נראה לי שהיה שיר אחד שלו שלא אהבתי מתקופת הזוהר שלו (אני לא מדברת על התקופה הפוליטית-ביזארית שהוא עבר, כן?). הקליפים שלו תמיד היו הכי מושקעים, עם הבנות הכי יפות ועם החיים הכי זוהרים.

כששמעתי שג'ורג' מייקל נמצא במצב קשה עקב דלקת ריאות אלימה הייתי בשוק מוחלט. גם אם לא עקבתי אחרי הקריירה שלו בשנים האחרונות, עדיין שמרתי לו פינה חמה בספקטרום המוזיקלי שלי. כששמעתי שהוא יצא מכלל סכנה והבריא באורח פלא הייתי מאושרת בשבילו, גם כי זה היה בעיתוי של להיות מין נס חנוכה (או נס חג המולד). בכל מקרה שמחתי שהוא לא חולה באידס או בכל המחלות הנוראיות שהדביקו לו.

כדי לחגוג את הבראתו של ג'ורג' מייקל, בחרתי את חמשת השירים האהובים עלי ביותר שלו.

1. Freedom

זה שיר פופ נהדר - הוא מסמל את השחרור של מייקל מחברת התקליטים הקודמת שלו והמעבר הלאה - במילות השיר הוא לועג לכל מה שהביא אותו עד הלום, אבל בחיוך. בקליפ הזה הוא מנפץ את התדמית הישנה שלו, בכך שבקליפ הוא שורף את מעיל העור ומרסק את תיבת המוזיקה (בעיבוד דיגיטלי כמובן) שהופיעו בקליפ של Faith שהביאו לו את התהילה הגדולה בקריירת הסולו שלו. הקלים הזה גם מסכם את תקופת הזוהר של הסופר-מודלס - לינדה אוונג'ליסטה, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד וכריסטי טרלינגטון מה שהראה לכולם שאם כבר נהיה בקליפ של מישהו, זה יהיה של ג'ורג' מייקל.


2. Father Figure

זו בלדה מקסימה מתחילת קריירת הסולו של מייקל שיש בה אישזהו קסם ומשהו אוניברסלי על אהבה שכל אחד יכול לפרש לעצמו.



3. Fastlove

השיר הראשון שלו שנתפסתי עליו. מייקל תמיד פלירטט עם R&B ועם ג'אז ובשיר הזה הוא הצליח לשלב את כל הסגנונות האלו לתוך שיר פופ מהוקצע, חלקלק ופ'אנקי.


4. Edge Of Heaven (Wham!)

השיר שאני הכי אוהבת מתקופת וואם! ובאופן אירוני אחד השירים האחרונים שהם הוציאו כצמד, לפני שמייקל יצא לקריירת סולו מטאורית ואנדרו רידג'לי נזרק לתהום הנשייה.הכל פה זועק אייטיז - מההפקה המוזיקלית והסקסופון האלמותי דרך הכאורוגרפיה ועד לתועפות ספרי השיער בדמות מגה-בלורית שיושבת למייקל על הראש. עם כל זה, אי אפשר להתעלם מכך שוואם! תרמו לאייטיז כמה מהשירים הכייפיים ביותר והיו אחת הלהקות המצליחות, עוד לפני עידן הבוי-בנדז וסיימון קאוול כל ענטוז ישבן של מייקל בהופעה זוכה לצרחות היסטריות מהקהל (ושימו לב, הקליפ הוא מהאייטיז, מ-Top Of The Pops הבריטית שכל מי שהיה מישהו הופיע שם).



5. Careless Whisper

ה-שיר של מייקל - בלדה מושלמת שהפכה להמנון הסלואו של מסיבות הכיתה באייטיז. הסקסופון קורע לב, המילים של מייקל ודרך ההגשה שלהן מושלמות.


אני לא יודעת מה איתכם, הרשימה הזו עשתה לי טוב בלב לקראת השבוע הבא. ומי יודע? אולי ג'ורג' מייקל באמת יגיע לארץ מתישהו. אני מבטיחה ללכת.

שיהיה לכולנו שבוע מצויין!